Quick Facts
Biography
ישראל ברייט (נולד ב-28 ביוני 1963) הוא זמר, מלחין, שחקן ומוזיקאי ישראלי, סולן להקת "השמחות".
ברייט ניגן מגיל צעיר באקורדיון, ומגיל 16 בפסנתר; היה שותף בהרכבים מוזיקליים מגיל 13. בצבא עסק בכתיבה ועריכה בעיתון "במחנה", ובין היתר ערך את מדור הסאטירה "פרה קדושה". עוד בצבא פרסם סיפור בהמשכים בעיתון "מעריב" וכן פרסם את ספר הילדים "ואף על פי כן נקודת חן" בהוצאת "כרם". לאחר הצבא היה חלק מצוות התוכנית "מה יש" של גלי צה"ל וכתב שם את "פינתה של פזית". באותה תקופה כתב עם אברי גלעד מספר תסריטים לתוכנית "זהו-זה".
במקביל ללימודי התואר הראשון בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב הוציא ב-1991 את אלבומו הראשון, "כל מה שמנגד", שכלל תשעה שירים שכתב והלחין. האלבום לא זכה להצלחה משמעותית, אך יצר את הקשר ארוך השנים עם הבמאי עידן לוי ועם עורך הווידאו יאיר תמיר שהניב עשרות קליפים, בהם מהראשונים שהוקרנו בערוץ 2 המסחרי. ב-1994 הוציא את אלבומו השני, "קוף עירוני" .
מעבר לפעילותו כזמר כתב ברייט מוזיקה להצגות תיאטרון רבות, בין היתר למחזותיו של יוסף אל-דרור. ב-1996 זכה בפרס התיאטרון על המוזיקה בהצגה "ויאמר וילך" עם רינה ירושלמי בתיאטרון הקאמרי. בשנת 2000 זכה שוב בפרס מלחין השנה בתיאטרון על המוזיקה להצגה "הלב הלבן" של אילן חצור בתיאטרון באר שבע. ברייט הלחין מוזיקה למופעי מחול רבים בין היתר ללהקת המחול הקיבוצית, קבוצת נעה דר, נמרוד פריד וכן לעבודות של נימה יעקובי בת זוגו.
הפריצה הגדולה של ברייט התרחשה ב-1998, כשהקים את להקת "השמחות". ברייט היה הסולן וכן כתב והלחין את כל החומר. הלהקה הוציאה באותה שנה את אלבומה הראשון שכלל את הלהיטים: "בדרך הביתה", "יהודה יהודה", "היו לי פעם חברים", "אדם צריך בית" ועוד. האלבום זכה להצלחה רבה. בשנת 1999 זכה ברייט בפרס אקו"ם נוצת הזהב על האלבום. האלבום השני של הלהקה "אנשים מספרים" הביא חומרים שנולדו מההופעות הרבות של הלהקה והשהיה הממושכת בדרכים. הוא יצא בשנת 2001, אך לא הצליח כקודמו. בשנת 2003 הלחינו וביצעו השמחות את שיר השירותרום בגלי-צה"ל.
לאחר פירוקה הלא-רשמי של הלהקה (הלהקה מופיעה עד היום לעתים נדירות) פנה ברייט ללימודים אקדמיים באוניברסיטת תל אביב ולמד מוזיקולוגיה לצד לימודי קומפוזיציה. המורה האישי לקומפוזיציה בתקופת הלימודים באוניברסיטה היה יוסף ברדנשווילי. במקביל הוציא ברייט את אלבום שירי המשוררים "אוצר סמוי" שזכה לביקורות חיוביות ולצל"ש על תרומה לחברה מקרן פורד.
במסגרת לימודי הקומפוזיציה הלחין לבקשתו של נגן הטובה איל כהן את היצירה "לוויתן" שזיכתה את מבצעה במקום הראשון למבצעים בתחרות המלגות של קרן אמריקה-ישראל וזכתה לביצועים רבים בין היתר בשידורים שונים בקול המוזיקה.
הלחין פסקולים מקוריים לסרטים דוקומנטרים רבים וכן לסדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע, בין היתר "אצבע אלוהים", "ג'ירפות" ,"ניקה" ו"המנגליסטים", שם שיחק באחד התפקידים הראשיים. עבור המוזיקה שהלחין לסרטים היה מועמד מספר פעמים לפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, בשנת 2008 זכה בפרס האקדמיה (האוסקר הישראלי) עבור המוזיקה לסרט "אצבע אלוהים".של הבמאי יגאל בורשטיין. בשנת 2010 זכה שוב בפרס האקדמיה, הפעם על המוזיקה הטובה ביותר לסדרת טלוויזיה עבור "בדרך הביתה" הסדרה הדוקומנטרית של תומר וברק היימן.
בשנת 2011 הוציא את אלבומו השישי (לא כולל אלבומים של פסקולים מסרטים) "דרגות לכלוך ונקיון", שהבליט שיתוף פעולה רב-שנים עם האקורדיוניסט ויטלי פודולסקי.
בשנת 2007 החל בכתיבת טור אישי בשם "הכיוון דרום" בעיתון "העיר" של תל אביב, בו כתב על החיים בדרום העיר מזווית ביקורתית והומוריסטית. באותה שנה אף כתב את גיליון ראש השנה של העיתון (העיתון כולו). הגיליון נקרא "ארצות ישראל" ותיעד מסע בארץ מצפון לדרום עם הצלם אהרל'ה הצמצם הבוער. ברייט הנחה מספר תוכניות טלוויזיה בין היתר תוכנית על תולדות האוכל בארץ ישראל בערוץ הראשון. בשנים 2011-2013 הגיש את תוכנית הראיונות האישיים 'דרך המוזיקה' ברדיו "מהות החיים".
ברייט הצטרף לצוות סדרת הטלוויזיה "סרוגים" בעונתה השלישית (2011), בה גילם את דמותו של עזריה, משורר דתי מיוסר, שותפו של נתי לדירה.
ב-2014 זכה ברייט עם רן שריג והמפיק אסף עמיר בתחרות "קצר וסטירי" של פסטיבל חיפה לקולנוע עבור תסריט לסרט קצר בהשראת אפרים קישון.
ב-2015 קיבל ברייט מענק ממשרד התרבות ומענק נוסף ממפעל הפיס לכתיבת אופרה המבוססת על המנגינות של השפה העברית המדוברת.
במסגרת יוזמה של משרד החינוך ואקו"ם החל בשנת 2015 להופיע עם נגן הדרבוקה הערבי סמי בדרה במופע 'היו לי פעם חברים', מופע המיועד לבתי הספר המציג חברות יצירתית רבת שנים. המופע עוסק ביסודות המוזיקה העממית הישראלית לצד נגיעה בנושאים כמו גזענות והפליה בחברה הישראלית.
דיסקוגרפיה
- כל מה שמנגד (1991)
- קוף עירוני (1994)
- אוצר סמוי (2004)
- דרגות לכלוך וניקיון (2011)
עם השמחות
- השמחות (1998)
- אנשים מספרים (2001)
קישורים חיצוניים
- ישראל ברייט, בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- ישראל ברייט, באתר MOOMA
- רועי בהריר, תן לו בחליפה: ראיון עם ישראל ברייט, באתר nrg, 24 באוקטובר 2010
- ליה פן, מי שטוב לו ושמח: ראיון עם ישראל ברייט לרגל צאת האלבום "דרגות לכלוך וניקיון", באתר הארץ, 26 בינואר 2011
- תימורה לסינגר, שמח גם בלי השמחות, באתר ynet, 30 בינואר 2011
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם ישראל ברייט, באתר iCast, 22 באוגוסט 2011- איתי שטרן, נפגש בשמחות: איך האלבום החדש של ישראל ברייט?, באתר nrg, 20 בספטמבר 2011
- שי להב, ישראל ברייט: הכישרון משחק במחבואים, באתר ynet, 17 באוקטובר 2011
- ליאת רון, ישראל ברייט: "אני רוצה לחוקק את חוק המוזיקה הקלה", באתר גלובס, 12 בדצמבר 2011
- ynet, באווירת דרום העיר: ישראל ברייט אצל קוטנר, באתר ynet, 4 בינואר 2012
קובי מידן, - פרופילים באתרי מוזיקה:
- ישראל ברייט, באתר MOOMA
- ישראל ברייט, באתר IMDb
הערות שוליים
| הקודם: 2007 - חביב שחאדה חנא | זוכה בפרס אופיר למלחין לשנת 2008 - אסף אמדורסקי ("איים אבודים") וישראל ברייט ("אצבע אלוהים") | הבא: 2009 - רביע בוכרי ("עג'מי") |