Illana Gozes

אילנה גוזס (נולדה ב-1 במרץ 1949) היא מדענית ישראלית שמחקריה עוסקים במבנה המולקולרי של המוח, בדגש על מציאת סממנים ביולוגיים ומציאת תרופה לאוטיזם, למחלת אלצהיימר ולסכיזופרניה. היא פרופסור מן המניין לביוכימיה קלינית, מופקדת הקתדרה ע"ש לילי ואברהם גילדור לחקר גורמי גידול, ראש המעבדה ע"ש אלטון לנוירואנדוקרינולוגיה מולקולרית, חברה בחוג לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, ובבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. היא העורכת הראשית של העיתון המדעי "Journal of Molecular Neuroscience" העוסק בחקר מערכת העצבים, בעבר שמשה כראש מרכז-על אדמס לחקר המוח באוניברסיטת תל אביב וכנשיאת העמותה הישראלית לחקר המוח. ב-28 ביוני 2016 מונתה על ידי שר החינוך נפתלי בנט לחברת המועצה להשכלה גבוהה. ב-2023 נתמנתה לנשיאת האגודה האירופית לכימיה של המוח.

אילנה גוזס נולדה בירושלים ליצחק ואסתר אלון (צאצאית לנחמן נתן קורונל מותיקי היישוב).

בשנת 1973 קיבלה תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט הישיר השלימה בנוירוביולוגיה בשנת 1978 במכון ויצמן למדע ואת הפוסטדוקטורט השלימה בשנת 1980 במכון הטכנולוגי במסצ'וסטס. יתר על כן, היא הייתה מדענית אורחת במכוני המחקר סאלק וסקריפס בסן דייגו, קליפורניה עד 1982.

משנת 1982 שמשה במכון ויצמן למדע כמדענית בכירה ואחר כך כפרופסור חבר, לאחר 7 שנים היא הוזמנה לשנת שבתון במכוני הבריאות האמריקאים במרילנד. בשנת 1990 היא הצטרפה לסגל בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1993 היא כבר הוכרה כפרופסור מן המניין לביוכימיה קלינית.

פרופסור גוזס שימשה כראש החוג לכימיה פתולוגית-ביוכימיה קלינית החל משנת 1993 עד 1995. בנוסף, היא שמשה כראש מרכז אדמס לחקר המוח משנת 2006 עד 2014, וכיהנה כנשיאת העמותה לחקר מדעי המוח בשנים 2008–2010. יועצת מדעית של ירחון ביואינפורם.

מכהנת בוועדות רבות, לאומיות ובינלאומיות העוסקות בעיקר בחקר המוח, הורמונים חלבוניים ומחלת האלצהיימר.

מחקר על פיתוח תרופה למחלת האלצהיימר והסכיזופרניה

צוות מחקר שבראשו עמדה אילנה גוזס גילה שיש דרך להגן על התאים במוח שנפגעים כתוצאה ממחלת האלצהיימר ואפילו להפוך את הנזק שנגרם לתאים עוד לפני הטיפול. צוות המחקר גילה ש-NAP, קטע של חלבון ADNP שחיוני להיווצרות המוח, יכול להגן על תאי המוח מנזק שגורמות מחלות מבוססות דמנציה וסכיזופרניה.

עוד גילו במחקר שלאנשים חולי אלצהיימר וחולי סכיזופרניה יש הפרעה בבקרה של חלבון ה-ADNP וכתוצאה מכך, לאנשים האלה יש כמחצית מכמות החלבון בגנום האנושי מאשר לאדם שאינו חולה במחלה. כאשר מוסיפים את החלבון לעכברי מעבדה בעלי חוסר בחלבון זה (בדומה לחולי האלצהיימר), התפקוד הקוגניטיבי שלהם חוזר להיות תקין.

מחקר על האוטיזם

בהתבסס על מחקרה רב השנים של פרופסור גוזס, נתגלה שהגן המקודד ל-ADNP הוא אחד הגנים העיקריים שמוטציות בו גורמות לאוטיזם והפרעות התפתחות.

פרופסור גוזס ממשיכה את המחקר בימים אלו.

מחקר על חלבון ה-ADNP

במעבדתה של אילנה גוזס גילו את חלבון ה-ADNP ומצאו שהחלבון חיוני להיווצרות המוח, ומגן על נוירונים שמפסיקים לשדר אותות חשמליים. כמו כן, במעבדה מצאו קטע מהחלבון שאחראי לבנות מחדש תאי מוח שקיים אצלם מחסור בגלוקוז או באספקת החמצן.

פטנטים רשומים

כיום, רשומים על שמה של גוזס 35 פטנטים, רבים מהם קשורים להגנה על תאי העצב ולעיכוב מותם, לשיטות לאבחון מחלות שגורמות להרס תאי עצב, ולדרכים לטיפול ומניעת מחלות אוטואימוניות.

על מחקריה הרבים זכתה גוזס במגוון פרסים בהם:

• פרס לנדאו לעבודת דוקטורט מצטיינת (1977)
• פרס ברגמן של הקרן הדו-לאומית ארצות הברית-ישראל על הצעת המחקר הטובה ביותר בישראל למדענית צעירה (1982–1985)
• פרס ג'ולודן על הישג יוצא דופן באחד ממחקריה (1991)
• פרס מייסדי טבע (1993)
• פרס המדען המצטיין של אילמ"ר (האיגוד הישראלי למדעי המעבדה הרפואית) (1997)
• פרס נויפלד למחקרים פורצי דרך בשטח הרפואה (2000–2003)
• פרס הומבולדט (2013)
• פרס לנדאו נוסף בתחום מדעי החיים (2013)

בשנת 2008 זכתה בתעודת הוקרה כמדענית המצטיינת באוניברסיטת תל אביב לשנה קודם לכן.

נשואה ליהושע גוזס, אמהּ של עדי גוזס-המנחם הנשואה לאמיר המנחם וסבתם של תום, אמה ודניאל המנחם.