Henri Bartoli

לפני מלחמת העולם השנייה וכן בתקופת השלטון הגרמני בצרפת היה ברטולי סטודנט למשפטים בליון ופעיל בארגון הנוער הנוצרי העובד (אנ').

פעילותו בתקופת מלחמת העולם השנייה

ברטולי הזדהה עם מאבקו של הכומר פייר שאייה למען היהודים והתיידד עם סטודנטים יהודיים באוניברסיטה בה למד. בשנת 1943 נעצרה רנה מורל, אחת מידידותיו של ברטולי, על ידי הגסטפו ונשלחה למחנה הריכוז דראנסי עם אמה. ברטולי הגיע לפריז עם ארוסה של מורל וטען בפני אנשי הגסטפו שהידידה היא נוצרייה מזה דורות. כדי להשיג את שחרורה של מורל יצר ברטולי קשר עם הקומיסריאט הכללי לענייני יהודים, מפקדת הצבא הגרמני בצרפת ובכירים בכנסייה הקתולית בצרפת שהגנו על יהודים. הכומר אנרי מנרדה (Henri Ménardais) הציג תעודות טבילה מזויפות לפיהן הייתה מורל נוצרייה וכך גם הוריה. ברטולי הגיע עם התעודות למחנה דראנסי והציגן בפני פקידי הקומיסריאט הכללי לענייני יהודים במקום. אלה השתכנעו והורו על שחרורן של מורל ואמה.

לאחר המלחמה

ברטולי היה פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פנתאון-סורבון (צר') בפריז. בכתביו הרבים ביטא מחשבה הומניסטית וסוציאליסטית, עסק בשאלת הרעב העולמי ובפערים הכלכליים, שטען שפוגעים בחברה, וניסה לעגן מחשבה חברתית ביסודות כלכליים. הוא הושפע בין היתר מהאנציקליקה "Rerum novarum" (אנ') של האפיפיור לאו השלושה-עשר, מסוף המאה ה-19, בה הושמעה קריאה לצדק חברתי.

בשנת 1998 הוכר ברטולי על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם.

• פעילותו של ברטולי להצלתה של מורל באתר יד ושם (באנגלית).