Hans Kahn

הנס ג'רארד קאהן (Hans Gerhardt Kahn; דצמבר 1922, ברלין – 18 במאי 2018, קיסריה) היה איש ים, "מתנדב חו"ל" בהכשרת תותחנים באניות חיל הים הראשונות. שותף עם משפחת בורכרד בהקמת חברת האניות "הייקאר ליינס" ו"ג'מבו שיפינג".

הנס קאהן נולד לאיזידור קאהן וללוטה שהייתה בתו של מאקס יפה, יהודי עשיר. הייתה לו אחות, אלן, גדולה ממנו בשנתיים. בהיותו בגיל 4 עזבה האם את הבית ונעלמה מחייהם. בשנת 1929 נשא האב לאשה את ביאנקה ולאחר זמן קצר עברה המשפחה להולנד. האב קנה בית בסכבנינגן ליד האג. הנס נשלח ללמוד בבית ספר בהאג ושם למד גם צרפתית.

בסכוונינגן לא היה בית ספר יהודי והרב גולדמן הכין אותו לבר המצווה. קאהן נעשה מודע להיותו כהן. ואף השתתף בבית הכנסת בברכת הכהנים. היחסים עם האשה השנייה של אביו לא היו טובים והנס עבר לגור באמסטרדם. אצל משפחת נויבאואר וקשר חברות עם בן המשפחה יהושע. באמסטרדם הלכו יחד ללמוד בבית הספר התיכון היהודי. הקשר עם משפחת נויבאואר עשתה את הנס לציוני.

המשיכה לים החלה אצל הנס כאשר ראה בעלון ציוני תמונות של חניכים יהודים במדים לבנים בבית הספר לקציני ים, המתאמנים בציביטווקיה - איטליה, אז החליט שהוא רוצה להיות ספן יהודי. היה יורד אל הנמל לצפות באניות ועובר ליד המכללה הימית באמסטרדם.

את הקיץ של 1939 עבר קאהן בטיול אופניים עם חבר לדרום הולנד. בספטמבר 1939 פלשו הגרמנים לפולין. הודיע אביו שיוצאים לאנגליה ורשם את הנס לפנימייה יהודית בברייטון. הנס לא רצה לעזוב את משפחת נויבאואר ולהחליף בית ספר.

ב-10 במאי 1940 פלשו הגרמנים להולנד. הנס גויס לשליחויות. איזידור קאהן הגיע ולקח את הנס לנמל לאחר שסידר סירת דיג להפלגה לאנגליה. אך הדייג התחרט וקאהן נשאר בהולנד. בספטמבר 1940 החל לימודים במכללה הימית ברוטרדם. אך בקיץ הבא נאלץ לעזוב. הגרמנים הצרו את צעדי היהודים בצורה הדרגתית. קאהן קיבל עבודה במספנת פיט סמית ברוטרדם.

בהאזנה לשידורי הרדיו של הממשלה ההולנדית בגולה נודע לקאהן כי שרידי הצי ההולנדי מהודו המזרחית נמצאים באנגליה. קיבל החלטה להתגייס לצי הזה וכך גם להיות ימאי וגם להילחם בגרמנים. הוא חיפש דרך להגיע לאנגליה.

הנס התעכב עד שקיבל "הזמנה" מהשלטונות הגרמנים להופיע לתחנת הרכבת למשלוח למזרח. אז החל את הבריחה מהולנד, דרך בלגיה, צרפת הכבושה, צרפת של וישי עד מרסיי, ומשם דרך ההרים לספרד, ופורטוגל. בפורטוגל הצטרף לאוניה של הצי המלכותי הבריטי. האוניה הפליגה לגיברלטר, ומשם בשיירת אוניות לנמל ליברפול.

באנגליה הועבר ללונדון והצטרף לחברי "הקבוצה ההולנדית" ולבסוף אחרי תחקירים ביטחוניים, הצטרף ב-1943 ל"חיל הים ההולנדי". קאהן הוצב באוניית עזר בשם "אונדינה" בתור קצין זוטר.

לאחר שירות על אוניית העזר, הוצב בבסיס ימי ליד פלימוט' לקורס תותחנות. בגמר הקורס הוצב שוב באוניית סוחר הולנדית "נייקרק" שחומשה בתותחים והועמדה לרשות האדמירלות הבריטית.

במסגרת המסעות באונייה זו, הגיע למצריים ובנמל אלכסנדריה הבחין בשם "עמל" הרשום על דופן ספינה קטנה וישנה שהניפה דגל כחול עם עיגול לבן ובתוכו האות "P" – האוניה יהודית וה-P הייתה האות הראשונה של Palestine. הדבר ריגש את קאהן. הוא מיהר לאוניה ושם פגש את הקצין מלאכי אפרת שסיפר לו שזאת אחת משלוש אוניות השייכות לחברת הספנות "עתיד" שבבעלות משפחת בורכרד, שהעמידה את האוניות לשימוש האדמירלות הבריטית כעזרה למאמץ המלחמתי באותה תקופה. בהגיע אונייתו של קאהן, "נייקרק", לנמל חיפה הדבר גרם לו להתרגשות עצומה שהרי הגיע "למולדתו".

קאהן המשיך בהפלגה על ה "נייקרק" עד לסיום מלחמת העולם ב־1945 שאז שב להולנד. קאהן הגיע ארצה והצטרף לחברת "עתיד". הוא הפליג על האוניה "עתיד" שעסקה גם בהעפלה.

• קאהן בתפקיד קצין שלישי בצי המסחרי ההולנדי
• תעודת אישור ירידה לחוף של קאהן בנמל חיפה, 1943

ב־1948 עם קום מדינת ישראל, התגייס קאהן לחיל הים הישראלי ותרם מהידע שרכש בתותחנות. קאהן לימד את צוותי האוניות "אח"י הגנה" ו"אח"י ווג'ווד" את הפעלת התותחים הימיים.

לאחר גמר מלחמת העצמאות, נסע קאהן ללונדון וברוב חוצפתו נכנס יום אחד למשרדי חב' בורכרד בלונדון ושאל את הגב' לוסי בורכרד: "מה עלי לעשות כדי להיות בעלים של חברת ספנות". תשובה מיידית לא הייתה לה, אבל הסכימה שיהיה הנציג המסחרי של חב' בורכרד באירופה. בהמשך הדרך חכר קאהן אוניות והפעיל קו ספנות מהאגמים הגדולים בארצות הברית/קנדה לאירופה, וזאת הייתה ההתחלה של "הייקאר ליינס".

האוניה הראשונה שקאהן בנה בשותפות עם בורכרד, הייתה ה "סטלה פרימה" שנבנתה ב־1956. בעודו מוביל מטענים חזרה ממערב התיכון של ארצות הברית לאירופה ומאירופה מכוניות לארצות הברית, התחיל קאהן לחשוב ברצינות על הובלת מטענים כבדים.

חברת ג'מבו ספנות להובלות כבדות נוסדה בשנת 1968. משרדי החברה ממוקמים ברוטרדם ופעילותה בכל רחבי הים. אוניות החברה בגודל בינוני אך מותאמות לנשיאה ופריקה של מטענים כבדים

בשנת 1976 האונייה נפגעה אוניית החברה "גבריאלה" בסערה באוקיינוס האטלנטי. האונייה נשארה לצוף אך מהצוות שנטש ולא נאסף נותרו רק שניים בחיים.

קאהן פיתח פתרון לשמירת יציבות האונייה בעת הרמה או פריקת מטען כבד באמצעות מכלי מים מייצבים. השיטה שחישב "פומולת קאהן" נלמדת בתוכנית הלימודים של מכללות ימיות בהולנד.

• דגם האונייה הראשונה של קאהן סטלה פרימה.
• סמליל החברה "ג'מבו שיפינג"".
• "סטלה נובה" האונייה הראשונה של חברת ג'מבו 1970.
• הנס קאהן משמאל עם קורט בורכרד, שותפים בעסקי ספנות, 1970.
• אונייה של חברת ג'מבו שדה הגז לויתן 2010.
• אוניית ג'מבו מעמיסה מטען מיוחד 2011.
• ג'מבו קינטיק 2013.
• פייר מאסטר 2014.
• האונייה ג'מבו קינטיק מעמיסה דוברה ברוטרדם 2014.
• האונייה ג'מבו קינטיק, מעמיסה מטען מיוחד 2018.
• סטלה פרימה בנמל אשדוד.
• הנפת מטען כבד במנופי האונייה בנמל אשדוד 2021.
• הנפת מטען כבד במנופי האונייה בנמל אשדוד2021.

קאהן תרם לתכנון ובניית שתי ספינות המפרש לבית הספר לקציני ים עכו. הספינות נקראו "עתיד" על שם חברת הספנות והשנייה "ארי הים" על שם ספינת הכ"ג.

לקאהן שלושה בתים במקומות שונים אך הוא מעדיף את היאכטה "אופירה" איתה הוא מתנייד ובה הוא נח. אף כי פעילותו המסחרית הייתה באירופה התגורר בבית בקיסריה.

לאחר המלחמה פגש בפריז את צילי ליפשיץ, אלמנה יהודייה צעירה מהולנד ונישא לה. בשנת 1960 נולד הבן רפי והזוג נפרד. רפי קאהן התגייס לחיל הים, עבר קורס חובלים ושירת בשנת 1982 כקצין על אח"י יפו (סער 4). כיום מתגורר באוסטרליה.

מאשתו השנייה קארולין נולדו מיכאל ב-1963 ובנימין ב-1965. קארולין נפטרה. הבן מיכאל קאהן מתגורר באמסטרדם והוא מנהל את חברת "ג'מבו שיפינג". בנימין קאהן הוא ביולוג ימי ומתגורר בבאלי ובאוסטרליה.

האשה השלישית שמה לילו, במקור מגרמניה, אם לשניים מנישואים קודמים. הם התגוררו בשווייץ.

האשה הרביעית שנעשתה אלמנתו היא קארין מבית וואכמקר, אין להם ילדים משותפים והיא מתגוררת בקיסריה.

קאהן הלך לעולמו ביום ו' 18 במאי 2018 בביתו בקיסריה. כשהוא בן 95 במותו.

• קאהן, 2010
• קאהן עם בנו מייקל קאהן במשרדי חברת ג'מבו ברוטרדם, 2017
• קברו של קאהן בבית העלמין בקיסריה

• הנס קאהן, ״מזל וחוצפה - האיש ששחה נגד הזרם", ספרית פועלים, 1999.
• חנוך ויניקמן, ג'מבו קינטיק, "המטען" עיתון יומי בענייני תובלה, 6 באוקטובר 2013.
• דני זמרין, נגד כל הסיכויים. המטען גיליון 201 יולי 2018, עמ' 18–22.

• מידע על הנס קאהן בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
• הספרים של הנס קאהן, באתר "סימניה"
• אבנר שץ, האנס קאהן – נגד כל הסיכויים באתר "אותו הים", 13 באוקטובר 2018
• נתנאל לייפר, ‏עודד מנשרי בשיר שמספר על ניצול השואה, באתר כיכר השבת, 21 באפריל 2020