Hananel Mack

חננאל מאק (נולד ב-1941) הוא פרופסור במדעי היהדות, דוקטור לכימיה, ומומחה לספרות המדרש והאגדה. מאק מלמד במחלקה לתלמוד ותושב"ע באוניברסיטת בר-אילן. תחומי מחקרו העיקריים הם ספרות התלמוד, המקרא ותולדות עם-ישראל. חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחומים אלה. חתן פרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת תשע"ג (2012).

חננאל מאק נולד בירושלים לעמנואל מאק ומרים לבית הלפרין. גדל ולמד בירושלים, שירת בנח"ל ובחטיבת הצנחנים ונפצע קשה במלחמת יום הכיפורים בחזית תעלת סואץ. למד בחוג לכימיה באוניברסיטה העברית והשלים את עבודת הדוקטורט בכימיה אי-אורגנית בשנת 1982. המשיך מאק במחקר ובהוראה במכון קזאלי לכימיה יישומית באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1985 התקבל כתלמיד מחקר בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, התמחה בתחום המדרש והאגדה ובשנת 1992 השלים את עבודת הדוקטור השנייה בהנחיית פרופסור יעקב זוסמן. לימד כימיה ופיזיקה בבתי ספר תיכוניים בירושלים ולאחר מכן לימד תנ"ך ותושב"ע במכונים להכשרת מורים בירושלים (מכון כרם, מכללת ליפשיץ) ובמקומות אחרים ברחבי הארץ. לימד לסירוגין באוניברסיטאות ירושלים, תל אביב ובר-אילן וכן במכללת אריאל תלמוד, מדרש ואגדה ומבוא לתפילות ישראל. בשנת 1992 שימש מפקח מרכז (מפמ"ר) במשרד החינוך על הוראת המקרא במערכת החינוך הממלכתי-דתי. מאותה שנה מלמד וחוקר במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, מנחה חוקרים צעירים ומשתתף בכנסים בארץ ובעולם. בדרגת פרופסור חבר החל בשנת 2003. בין השנים 2004–2009 שימש יו"ר ועדת ההוראה של המחלקה לתלמוד וחבר בוועדת ההוראה של הפקולטה למדעי היהדות.

חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תשע"ג (2012), זוכה מענק ארבע שנתי של הקרן הלאומית למדע להכנת פרסום מדעי של מדרש במדבר רבה חלק א'.

מאק מתגורר בירושלים, נשוי לאופירה והם הורים לארבעה. בתו היא השופטת חגית מאק-קלמנוביץ'.

• מדרש האגדה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1989; מהדורה אנגלית: 1989.
• הפרשנות הקדומה למקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1991.
• מבוא לתפילות ישראל, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2001.
• אלא משל היה – איוב וספר איוב בספרות הבית השני ובעיני חז"ל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2005.
• תפילה ותפילות, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 2006; 2008.
• מראשית לבראשית רבה, הוצאת כרמל, 2010.
• מסודו של משה הדרשן, מוסד ביאליק, 2010.
• ותאמר בלבה – נשים מהמקרא בצומתי חיים, הוצאת ידיעות ספרים, 2014.
• מראשית לבראשית רבה 2, הוצאת כרמל, 2016.
• ותאמר גם היא בלבה - נשים מהמקרא בצומתי חיים, הוצאת ידיעות ספרים, 2018.

• דברי חכמים וחידותם, פרשנות התנ"ך בספרות חז"ל וימי הביניים, בעריכת אביגדור שנאן וישראל יובל, הוצאת כרמל, 2019.

• ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, אסופת מאמרים בשני כרכים, ירושלים תשנ"ב, עם משה בר אשר ואחרים.
• מקראה בחקר התפילה - ליקוטי תרביץ ו', 552 עמ', בצרוף מבואות ומפתחות מפורטים. הוצאת מגנס, 2003
• זכור דבר לעבדך, אסופת מאמרים לזכר דב רפל ז"ל, ירושלים תשס"ז, עם שמואל גליק ואחרים.

• "מקל שקד אני רואה", בית מקרא קלח, תשנ"ד, עמ' 269–275.
• "קתדרא דמשה וקתדרא דדרושה", קתדרא 72, תשנ"ד, עמ' 3–12.
• "זמנו, מקומו ותפוצתו של מדרש במדבר רבה", תעודה יא, אוניברסיטת תל אביב תשנ"ו, עמ' 91–106.
• "מלצר – מושל – מושל אכזר. השימוש במלה מלצר בספרות האשכנזית ומקורו של מדרש לא מוכר מימי הביניים", לשוננו נט, תשנ"ו, עמ' 207–215.
• "מקורה של הדרשה השבתאית בדבר ביטול המצוות", סידרא יא, תשנ"ה, עמ' 55–72.
• "'עם לבן גרתי ותי"ג מצוות שמרתי' - דרכה של הדרשה מספרו של ר' משה הדרשן אל פירוש רש"י לתורה", תרביץ סה, תשנ"ו, עמ' 251–261.
• "מדרש במדבר רבה וראשית הקבלה בפרובאנס", אשל באר-שבע 4, תשנ"ו, עמ' 78–94.
• "ייחודו של פסיפס ציפורי ומדרשים מארץ ישראל", קתדרא 88, תשנ"ח, עמ' 39–56.
• "בעיניו של רמב"ן: דמותו של פרעה מלך מצרים ומעמד היהודים בממלכת אראגון-קטלוניה", ספונות ז', (כב) תשנ"ט, עמ' 33–47.
• "שלושה משלים של ריש לקיש על שאול המלך השואל באוב", עיוני מקרא ופרשנות, ה, ספר היובל לאוריאל סימון, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תש"ס, עמ' 179–195.
• "מי אשם באונס דינה?" דפים למחקר בספרות, אוניברסיטת חיפה, 13, תשס"ג 2002, עמ' 183–206.
• “The Source of Malkhuyyot Benediction”, JSQ (Jewish Studies Quarterly) vol. 9 (2002), No. 3, pp. 205-219.
• "ר' אברהם בן הגר"א וחקר המדרש", בתוך: הגר"א ובית מדרשו, בעריכת משה חלמיש ואחרים, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ג, עמ' 99–116
• "פרשנות והגות בפירוש שמואל דוד לוצאטו למזמור נא בתהלים", בתוך: שמואל דוד לוצאטו, מאתיים שנה להולדתו, איטליה, כינוסים, סדרת מוספים, בעריכת ר' בונפיל ואחרים, ירושלים תשס"ד, עמ' צט-קיג.
• "מה עוד גילה מנשה בן חזקיה בתורה?" - מגילות ב' תשס"ד, עמ' 105–111
• "על ההפטרה בחג שמחת תורה", מחקרי תלמוד ג', ספר הזיכרון לא"א אורבך, ירושלים תשס"ה, עמ' 489–504.
• "מקומראן לפרובאנס - רעיון המשיח משבט מנשה, ממגילות ים המלח אל מדרש מימי הביניים", מגילות ג', תשס"ה, עמ' 85–100.
• "שוטים, משוטטים ודון קישוטים", "מסכת" 4, תשס"ו 2005, עמ' 155–170.
• "המקרא בשירת יונתן רטוש: שני שירים ופרקי מקרא", מחקרי ירושלים בספרות עברית, כ', תשס"ו, עמ' 271–284.
• "על גברים שהתפתו אך חטאם לא עלה בידם: חמישה סיפורי חז"ל על חוטאים כושלים", בתוך: "הגיון ליונה", קובץ מחקרים לכבודו של פרופ' יונה פרנקל, בעריכת יהושע לוינסון ואחרים, ירושלים תשס"ז, עמ' 433–456.
• "בעיניו של אברבנאל: אחאב ואיזבל, כרם נבות וגירוש ספרד", בתוך: תשורה לעמוס, אסופת מחקרים בפרשנות המקרא מוגשת לעמוס חכם, בעריכת משה בר-אשר ואחרים, אלון שבות תשס"ז, עמ' 257–268.
• "רבנו חננאל בן חושיאל", בתוך: תורה לשמה, מחקרים במדעי היהדות לכבוד שמא יהודה פרידמן, בעריכת דוד גולינקין ואחרים, ירושלים תשס"ח, עמ' 494–517.
• "החינוך, הנער ופי הדרך: הפסוק 'חנך לנער על פי דרכו...' – מקרא, מדרש ופירוש", עיוני מקרא ופרשנות ח', קובץ לכבוד אלעזר טויטו, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ח, עמ' 147–163.
• "מדוע נעלמו ספריו של רבי משה הדרשן?", אלפיים 32, תשס"ח, עמ' 149–176.
• " 'מצאתי ביסודו של רבי משה הדרשן': מה הביא ומה לא הביא רש"י בפירושיו מתורתו של ר' משה הדרשן", בתוך: רש"י, חייו ויצירתו, ב, בעריכת אברהם גרוסמן ושרה יפת, מרכז שז"ר, ירושלים, תשס"ט, עמ' 327–351.
• "מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב – השמות והדמויות בפרשנות היהודית הקלאסית", ואלה שמות 5, בר-אילן תשע"א, עמ' קיג–קלא.
• "דרכי הקישור בין חלקיו של ספר משנה תורה לרמב"ם", בתוך תא שמע, מחקרים לזכר ישראל מ' תא שמע בעריכת אברהם ריינר ואחרים, אלון שבות, תשע"ב, עמ' 541–564.
• "החלומות לא שוא ידברו – רמב"ן על חלומות יוסף ופרעה ופתרונותיהם", כרמי שלי –מחקרים מוגשים לפרופ' כרמי הורביץ, בעריכת יוסף תבורי ואחרים, Boston 2012, עמ' 149–160.
• "דרשן וגם פשטן: ר' משה הדרשן מבשר פרשנות הפשט למקרא", תרביץ פ"א – כרך לכבוד פרופ' יעקב זוסמן, תשע"ג, עמ' 409–429.
• "חכמי ישראל נפגשים על אדמת פרובאנס במאה הי"ב", בתוך: "ברכות לאברהם", יום עיון לאברהם גרוסמן בהגיעו לגבורות בעריכת יוסף קפלן, בהוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשע"ח, עמ' 57–81.
• “The Biforcated Legacy of Rabbi Moses Hadarshan and the Rise of Peshat Exegesis in Medieval France”, in Regional Identities and Cultures of Medieval Jews,  Edited by Castano, Talya Fishman and Ephraim Kanarfogel, The Litman Library of Jewish Civilization, London, 2018.
• “Manasse, King of Juda, in Early rabbinic Literature: An Erudite, Unfettered and Creative Biblical Critic” in The Beliver and the Modern Study of the Bible, Edited by Tova Ganzel, Yehudah Brandes and Chayuta Deutsch, Boston, 2019.

• רשימת הפרסומים של חננאל מאק, בקטלוג הספרייה הלאומית
• הספרים של חננאל מאק, באתר "סימניה"
• רשימה מלאה של מאמרי חננאל מאק במדעי היהדות באתר רמב"י