Ezra Zussman

עזרא זוּסְמן (1900 – י"ג בסיוון תשל"ג, יוני 1973) היה משורר עברי, מתרגם, עורך ומבקר תיאטרון ישראלי. חתן פרס ביאליק לספרות יפה לשנת 1968.

עזרא זוסמן נולד בעיר אודסה שלחוף הים השחור, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), בשנת 1900, בנו של האגרונום אברהם זוסמן. גדל והתחנך בחווה שהקים אביו לאחר המהפכה הבולשביקית, חווה לילדים יהודים יתומים. מטרת האב הייתה להכשיר חלוצים מתוך אמונה שתחייה יהודית בארץ ישראל חייבת להיות מושתתת על עבודת אדמה. כאשר גדל, למד מסחר בבית הספר למסחר באודסה ואגרונומיה באוניברסיטה בחרקוב. בהיותו סטודנט פרסם את שיריו הראשונים ברוסית בירחון "פלסטינה" תחת שם העט "אלכסנדרוב". הוא התפרסם כמשורר רוסי מודרניסט צעיר. בשנת 1922, לאחר שחוות ההכשרה של אביו נהרסה על ידי פורעים, החליט לעלות ארצה עם בני משפחתו. במעבר דרך בסרביה נאסר באשמת "קומוניזם". לאחר ששוחרר מהמאסר, עלה לישראל במסגרת העלייה השלישית, והתגורר עם משפחתו במשק חקלאי בנחלת יהודה שבראשון לציון, שם עסקו בעבודה חקלאית. את כתיבתו – שירה ופרוזה – החל בשפה הרוסית ועם הגיעו לישראל עבר לכתיבה בלשון העברית.

זוסמן הצטרף למערכת העיתון "דבר", ועבד בעיתון כל שנותיו. בו פרסם את שיריו הראשונים בעברית (הראשון פורסם ב-1928). התבלט בעיקר בביקורות התיאטרון שלו, שליוו את התיאטרון העברי במשך כמה עשורים. פרסם מעט משיריו בחייו, ובהם השיר "טבריה בגשם", הנחשב עד היום לאחד השירים היפים בשירה העברית החדשה. בית המשפחה של הוריו ואחר כך שלו, במושב נחלת יהודה שליד ראשון לציון היה בית-ועד לאנשי רוח, סופרים שחקנים ומשוררים. שם הוא הכיר את אשתו לעתיד, חלוצה בשם לאה גליק, ושם נולדו ילדיו אורנה (לימים שבולת) ויוחנן. לאה הייתה מורה להתעמלות ואמנית, ולאחר מותו של בעלה מוציאה לאור של כתביו.

בשנת 1968 יצאה לאור, בהוצאת עם עובד ספר שיריו הראשון, "שירים", שקיבץ 40 שנות יצירה. חלק משירים אלו הופיעו במשך השנים בכתב העת הספרותי "אורלוגין" שבעריכת שלונסקי. הקובץ זיכה אותו בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת 1969.

בשנת 1972 ראה אור בספרית הפועלים ספר שיריו "עצי תמיד". לאחר מותו ראו אור יתר ספרי שירתו: "קשת ניסן", "צעדים שטבעו בחול", "ילקוט שירים", "שקיעה ופרידה", ו"חצות ונצח"; וכן כונסו מאמרי ביקורת התיאטרון שלו, "אחרי הבכורה", וקובץ רשימות ומסות, "קשת ניסן".

זוסמן תרגם מרוסית, מיידיש ומצרפתית. בין תרגומיו: יצירות של אנה אחמטובה, אוסיפ מנדלשטאם, בוריס פסטרנק, ואיוואן בונין (מרוסית); שירים מאת שארל בודלר והרומן קנדיד מאת וולטר (מצרפתית). מיידיש תרגם את שירתו של לייזר אייכנראנד.

נפטר בשנת 1973 ונקבר בבית העלמין הישן בראשון לציון.

מרבית ספרי יצירתו המקורית של זוסמן (רוב ספרי שירתו ושני ספרי המאמרים) כונסו וראו אור לאחר מותו.

שירה

• שירים, תל אביב: עם עובד, תשכ"ח.
• עצי תמיד: שירים, מרחביה: ספרית פועלים, 1972.
• שירים, תל אביב: עם עובד, 1976.
• צעדים שטבעו בחול, תל אביב: אליה, 1981. (מהדורה ב: תשמ"ח)
• ילקוט שירים; ליקט, הקדים מבוא והוסיף הסברים וביבליוגרפיה: אברהם הגורני, תל אביב: יחדיו ('מבחר ספרותנו לעם'), תשמ"ד 1984.
• שקיעה ופרידה, נחלת יהודה: אליה, תשמ"ז 1987.
• 'חצות ונצח : מבחר שירים 1922–1973, תל אביב: קשב, תשנ"ח 1998.

קובצי מאמרים

• אחרי הבכורה: ביקורות תיאטרון; רישומים: אבא פניכל, תל אביב: עם עובד, תשמ"א 1981. (ביקורות התיאטרון שלו)
• קשת ניסן: רשימות ומסות קטנות, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ה. (רשימות ומסות)

בתרגומו

• אנה אחמטובה, שירים ליריים, רקוויאם (מרוסית), ירושלים: דביר, 1982.
• אוסיפ מנדלשטם, שירים (מרוסית), תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ו-1976.
• וולטר, קנדיד או ספר האופטימיות (מצרפתית), תל אביב: תש"ג-1943.
• יוסף ברודסקי, עקדת יסאק: שירים (מרוסית), תל אביב: עקד, 1969.
• בוריס פסטרנק, מבחר שירים (מרוסית), יחד עם שמואל שתל ובן-ציון תומר, תל אביב: עקד, תשכ"א-1961.
• ליזר איכנרנד, לחם דוי: שירים (מיידיש), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ט-1969.
• פול אלואר, לומר הכל: מבחר שירים (מצרפתית), תל אביב, עקד, 1971.
• איוון בונין, האדון מסן-פרנציסקו: מבחר סיפורים (מרוסית), יחד עם צבי ארד, אחרית דבר מאת נילי מירסקי, תל אביב: עם עובד, תשמ"א-1981.

• ברוך לינק, 'השירה ככוח גואל: עיון ב"אורי ניסן גנסין" לעזרא זוסמן', זהות, ב', תשמ"ב-1982.
• עוזי שביט, 'עזרא זוסמן המשורר', הארץ, סיון תשל"ג, יוני 1973.
• ישראל זמורה, 'עזרא זוסמן', על המשמר, סיון תשל"ד, יוני 1974.
• יעקב בסר, 'שירה במלוא עוצמתה': על מבחר שירי עזרא זוסמן, ידיעות אחרונות, ינואר 1977.
• גיורא לשם, 'אומדנים ואובדנים': על ביקורת שירתו של עזרא זוסמן, מאזנים, נ"ז, תשמ"ג-1983. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
• חנן חבר, 'הקסם הזר: על שירת שנות העשרים של עזרא זוסמן', קורא שירה, תשס"ה-2005.
• תקוה מרוז-אהרוני, 'על דרכו של עזרא זוסמן בביקורת התיאטרון', במה, 97, 1984.

• עזרא זוסמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• עזרא זוסמן באתר אלבום המשפחות - עדת ראשון-לציון
• הספרים של עזרא זוסמן, באתר "סימניה"
• לעזרא זוסמן, דבר, 25 באוקטובר 1968
• עדית זרטל, מכל הרוחות | שירים מחוץ לזרם, דבר, טורים 1-4, 28 ביולי 1972
• ש. שפרה, הכתיבה כהשגחה פרטית: ראיון עם עזרא זוסמן, דבר, 2 במרץ 1973, המשך
• עזרא זוסמן מת אמש, דבר, 14 ביוני 1973
• אברהם שאנן, סופו של פרק: עם פטירתו של המשורר עזרא זוסמן, דבר, 15 ביוני 1973
• עזרא זוסמן הובא למנוחות, דבר, 17 ביוני 1973
• שבעה למותו של עזרא זוסמן:
  • יורם ברונובסקי, קול רחוץ ועז, דבר, 22 ביוני 1973; וכן ציור דיוקן והספד מאת נחום גוטמן
  • אברהם הגורני, עזרא הידיד האוהב, דבר, 22 ביוני 1973
• זר שירים – לזכר עזרא זוסמן, ליום השלושים למותו, דבר, 13 ביולי 1973
• מאיר חובב, הנחלאות של עזרא, דבר, 13 ביולי 1973
• נתן אלתרמן, שירת מהפכן שקט, דבר, 13 ביולי 1973 (דבריו שנאמרו בעל-פה במסיבה שנערכה ב-1968 עם צאת ספרו הראשון של זוסמן, וראו אור בכל כתבי אלתרמן, בספר "במעגל", תחת הכותרת 'שירתו של עזרא זוסמן'); עם דיוקן עצמי של זוסמן
• נחמן תרדיון, בית זוסמן, דבר, 13 ביולי 1973
• חיים גורי, נימת אהבתו, דבר, 23 במאי 1975, המשך
• חנן חבר, הקסם הזר, דבר, 23 ביוני 1978
• יובל גלעד, על שירת דוד רוקח, 12 במאי 2011.
• גאולה כהן, האם גם הספרות שלנו אמרה "אחרי!"?, דבר, 1 בנובמבר 1968 (פאנל של זוסמן ויעקב אורלנד)
• תיקון, דבר, 4 בפברואר 1972
• תיקוני שירה לעילוי נשמה, דבר, 15 ביוני 1973 (על אברהם שלונסקי, בשלושים למותו; רשימתו האחרונה של זוסמן, שהתפרסמה לאחר מותו)
• צוואה; הופעת המשורר, דבר, 22 ביוני 1973 (שירים)
• שיר מן העזבון, מעריב, 31 במאי 1974 (שנה למותו)
• ג. אפולינר, בית הכנסת; הצל; על הנבואות, דבר, 5 באפריל 1974 (מצרפתית: עזרא זוסמן)
• אלה שאינם יודעים לשאול, דבר, 23 במאי 1975 (שיר מהעיזבון)
• רחמנות על השיר, מעריב, 27 במאי 1983 (עשר שנים למותו)
• שיר שהתפרסם בי"ז בסיוון תרפ"ז-1927, מעריב, 27 במאי 1983