Erez Mayerantz

ארז מירנץ (באנגלית: Erez Mayerantz. בפולנית: Eres Majerantz) הוא מחזאי וסופר עברי שמחזותיו הוצגו, בין השאר, בתיאטרון צוותא, בתיאטרון הלאומי "הבימה" ובפסטיבל ישראל.

מירנץ נולד במאי 1980 וגדל ברמת גן, בן לאם ילידת בגדד ולאב יליד ארץ ישראל ממוצא מזרח אירופי. סביו, אשר מירנץ, עלה מקוטנו (קוטנה) פולין ב-1935 ורוב משפחתו שנשארה בפולין נרצחה במחנה ההשמדה חלמנו.

מילדותו סומן מירנץ כילד חריג ונבדל חברתית, מה שבבוא היום יהפוך אותו ליוצר העוסק בשוליים ובתופעות חברתיות קיצוניות. היחס העוין של סביבתו: חבריו לכיתה, מוריו, מפקדיו בצבא ועוד גורמים בחייו לנטיותיו היצירתיות ולאישיותו, גרם לו, בשנים מאוחרת יותר, לחתום על חלק ממחזותיו בשם העט: "ארז מירנץ השם יקום דמו" או בקיצור: ארז מירנץ הי"ד או אמהי"ד.

בשנת 2004 סיים את לימודיו באוניברסיטת בר-אילן בחוגים לפילוסופיה כללית וספרות משווה, בין השאר השתתף במספר קורסים בתאוריה של התיאטרון.

ב-2006, בהיותו בן 25, עלה מחזהו הקצר "שקמבה" - קומדיה על צעירה תל אביבית טבעונית ההופכת אט-אט לקניבלית. המחזה לא ביטא ביקורת על צמחונים או על אוכלי בשר אלא, כמאפיין צ'כובי, ביקורת על נפש האדם ויכולתה לנוע במהירות בין מצבי קיצון.

בהצגה שעלתה בצוותא, פרצו מריבות בין אוכלי הבשר לצמחוניים בקהל, מה שלדברי המחזאי: "הגשים את חזונו של ברכט, לעורר ויכוחים פוליטיים באמצע ההצגה".

כדי לממן חלק מההפקות של מחזותיו מירנץ עבד במשרות שונות, בין השאר בניקוי חלונות, שמירה ואבטחה, סקרי שטח העוסקים בספירת מכוניות, הדרכת סטודנטים, ארכיבאי במחלקת הזקנה והשארים במוסד לביטוח לאומי, איש יחסי ציבור, עורך ספרים ומחזות ועוד.

מירנץ כתב טור סאטירי לאתר נענע10, טור שנחשב בשעתו פוגעני ולא תקין פוליטית, ביקורות תיאטרון לאתרים שונים ואף שידר תוכנית אקטואליה, הומור ותרבות בשם "על קצה הסאקלה" ברדיו סול ביחד עם מיקי וינשטיין. בנוסף השתתף בכתיבת סדרת מערכונים עם הקשרים ספרותיים והיסטוריים בשם "שעת נפש". מספר ממערכוני הסדרה עלו לרשת וחלקם שודרו ברדיו. בשנת 2016 עבר להתגורר בברלין וסיפוריו ומחזותיו תורגמו לשפה הגרמנית.

יצירותיו של מירנץ מרבות לעסוק בפער בין הרציונלי והמדעי לבין המיסטי והרגשי ללא הכרעה ביניהם. מוטיב נוסף הוא מאבק היחיד מול החברה: בייחוד גורלם של אמנים ואינטלקטואלים מול ההמון והחיים בשולי החברה.

ניתן לזהות אצל מירנץ גם השפעות של מחזאים כגון יונסקו, ברכט, חנוך לוין ובקט לצד סופרים כמו בורחס, גראס, קונדרה, וונגוט, קלייסט וקפקא, כמו כן, מיזוג של מקורות יהודים, נוצרים, מוטיבים מהתרבות הפופולרית ואלמנטים השאובים מהרוק האלטרנטיבי.

בכתיבתו של מירנץ התייחסות רבה להיסטוריה העגומה של העם היהודי ורפרנסים רבים לשואה, ששיאם בהצגת היחיד "ריאקציה" העוסקת בעו"ד ישראלי, דור שלישי לשואה המנסה לפתוח בחיים חדשים בברלין שלאחר נפילת החומה - הצגה שהוגדרה על ידי אחד מהמבקרים כ-"טיפול בהלם".

כמו כן ניתן לראות ביצירתו התיאטרלית, ההגותית והספרותית, עיסוק בנושאים "קשים לעיכול" כגון מחלות, רוע מטאפיזי ושטני, כליאה, שיגעון ועוד. ועם זאת, גם בתחומים אלו חותר מירנץ ביצירתו להארה ואופטימיות כלשהי בקיום האנושי, לעתים בהצלחה, לעתים באירוניה מקאברית.

אושר בית הלחמי, יואל ברמן וטל גינת מתוך ההצגה צמחים מטפסים. צילום: דובי צ'יזיק.

• 2006 – "שקמבה" קומדיה. צוותא. בבימוי מירנץ ואלחנן שפירא.
• 2014 - "ריאקציה" : פסטיבל ישראל: מרכז הבמה. בימוי אלעד שרעבי.
• 2014 – "צמחים מטפסים": פסטיבל "האזרח כאן": תיאטרון קרוב, הוצג גם בצוותא 2 ובאולם ברטונוב בתיאטרון הבימה. בבימוי אלעד שרעבי
• 2016 "תשלובת אבוטבול", פסטיבל האזרח כאן, תיאטרון קרוב. בבימוי קיריל לבמן.

• "אחדות הניגודים": סיפור, באנתולוגיה "רגש ושכל – אנתולוגיה של פרוזה ישראלית חדשה". כתב הוצאה לאור, 2011
• "אהבת הארץ על דרך השלילה": מאמר על תיאטרון האוונגרד של יוסף מונדי, כתב העת עכשיו 72, 2012. עורך: פרופ' גבריאל מוקד.
• "יחסות פרטית מאד": סיפור באנתולוגיה "סופי הדרכים" בנושא אובדן וגעגוע. כתב הוצאה לאור, 2013
• "מלאכי המוסך" סיפור באסופה הקומית "סיפורים עם חוש הומור" הוצאת, "מנדליי מוכר ספרים ברשת" ו"ילדי הקומדיה" 2015. עורכים: יואב איתמר וורד זינגר.
• "צמחים מטפסים" מחזה: הוצאת "בית אוצר", 2015. סדרת מאגיה למחזאות מקור. עורכת הסדרה: רקפת א. ידידיה.
• שני שירים בכתב העת "מקף" גיליון 5 שהוקדש לנושא "המשפחה". ספטמבר 2015. עורכים: חני שטרנברג ויואב איתמר.
• Vereinigung der Gegensätze   Und  Eine ganz persönliche Relativität תרגום של שני סיפורים שלו לגרמנית. Dionysus verlag 2016.
• Very private relativity, בתרגום לאנגלית באסופה השנתית של כתב העת האנגלי-הודי: The Bombay review.
• שיר באנתולוגיה הארספואטית "שירה על שירה". עורכות: ציפי הראל ושושנה ויג. הוצאת "פיוטית". 2016.
• "החיים הם הרע במיעוטו - כרך א'": סיפורים, מסות, פרגמנטים וציטוטים של אמהי"ד. עורך: דרור ניר קסטל. הוצאת ילדי הקומדיה 2016.

• "להביע רצון במצמוץ", ראיון עם טל גורדון לאתר הבמה לקראת בכורת "צמחים מטפסים"
• ארז מירנץ, ב"אתר מחזאי ישראל"
• חגית בת-אליעזר ביקורת על ההצגה "ריאקציה" באתר "קורא בספרים"
• דודי אור "בקצה המנהרה" ראיון עם ארז מירנץ על ההצגה "צמחים מטפסים"
• אלי אשד, "ריאקציה לעולם חוזרת". באתר יקום תרבות.
• ארז מירנץ באתר "בית אוצר".
• "להתנתק ממכונת החייאה זה יותר קל מלהתנתק מחברת הכבלים": "ראיון ר-ציני" באתר ילדי הקומדיה.
• "שש נפשות בחיפוש נואש אחרי המציאות" ביקורת של ארז מירנץ על ההצגה "שש נפשות מחפשות מחבר" בתיאטרון גשר.
• אייל מלובן, "לברוח מהכלא הפנימי" ראיון עם אלעד שרעבי, במאי ההצגות "ריאקציה" ו"צמחים מטפסים". "ידיעות תל אביב".
• אלי ליאון, ביקורת על "צמחים מטפסים".
• אבינועם חקלאי, "עוצמת התשוקה של צמחים מטפסים" ניתוח לאקאניאני של ההצגה באתר "בכיוון הרוח".
• ענת מנדל. ביקורת על "צמחים מטפסים" באתר מגפון.
• גליה אבן-חן, "על ההצגה 'צמחים מטפסים'". אתר בננות בלוג.
• חיים נוי, "חלוק לבן, קומדיה שחורה". ביקורת באתר להיטון.