Emanuel Hanegbi

עמנואל הנגבי (שטראוסברג) (25 באוקטובר 1917 - 6 בינואר 1975) היה מקציני המבצעים של ארגון לח"י.

עמנואל הנגבי נולד בעיירה גרייבו, פולין, לרוזה וליצחק שטראוסברג, הרביעי בין שמונה אחים ואחיות.

למד בבי"ס העברי תרבות בביאליסטוק, והצטרף בגיל 15 לתנועת בית"ר בעיר. חניך קורס המפקדים הראשון של האצ"ל בפולין שנערך בזופיובקה, בשנת 1938.

באותה שנה עלה ארצה בעליית "אף על פי" של תנועת בית"ר, שנענתה לקריאתו של מנהיגה זאב ז'בוטינסקי ליהודי אירופה להציל עצמם מהאיום שהחל להסתמן בעקבות עליית הנאציזם בגרמניה. לפניו עלתה אחותו הבכורה ואח, שעלה במסגרת גרעין קיבוצי של "השומר הצעיר". עם הגיעו לארץ ישראל התגייס לפלוגת בית"ר בנחלת יצחק, על-יד ירושלים, והצטרף לארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל). רוב בני המשפחה שנותרו בפולין, לרבות הוריו, אחיו ואחיותיו נרצחו בביאליסטוק בעקבות כיבוש פולין על ידי הנאצים. אח אחד, שלחם במסגרת הצבא האדום, עלה לארץ לאחר המלחמה.

בשנת 1940 התפלג האצ"ל כאשר אחד מבכיריו, אברהם שטרן (יאיר), התנגד לגישת הארגון לפיה כל עוד נאבקת בריטניה בגרמניה במלחמת העולם השנייה, יש להימנע מהמשך המלחמה כנגד המנדט הבריטי בארץ ישראל. הנגבי הצטרף אל יאיר, שהקים את לח"י (לוחמי חרות ישראל), וגם לאחר ששטרן נרצח בידי הבריטים בתל אביב, בפברואר 1942, ורבים מאנשי לח"י נאסרו, היה בין המעטים שהמשיכו לפעול. הוא הקים את מחלקת כח האדם בארגון ונטל חלק בפעילותו המבצעית. כינויו המחתרתי היה "אדם". חבריו למחתרת העידו כי "היה בעל אופי חזק, אמיץ ומוכן לכל פעולה".

בחודש מאי 1942 נאסר על ידי הבולשת הבריטית בחיפה, בדירה של המחתרת, וישב במחנות המעצר מזרעה ולטרון. באותה עת לא הובאו עצורי לח"י למשפט אלא נעצרו בצו מינהלי לפי חוקי החירום המנדטוריים. הנגבי, יחד עם כעשרים עצירים אחרים שנמנו עם אנשי לח"י, חפרו בלטרון משך חודשים רבים מנהרה באורך 76 מטרים, כדי לברוח מן המאסר ולשוב לפעילות המחתרת. יום הבריחה נקבע ל-31 באוקטובר 1943. מספר שבועות בטרם מועד זה, הונחה הנגבי על ידי מפקדיו לנסות ולהימלט מן המעצר לפני יתר חבריו, כדי להסדיר מן החוץ את כל הדרוש למילוט הבורחים ולקליטתם המחודשת בשורות המחתרת.

הנגבי התחזה לחולה אנוש, והובהל ב-16 בספטמבר 1943 מלטרון אל בית החולים הממשלתי במתחם "מגרש הרוסים" בירושלים. שם היה נתון תחת מעקב צמוד של רופאי בית החולים, ותחת שמירה קפדנית של הבולשת הבריטית. הנגבי התלונן על כאבים עזים, שבעטיים נאלץ ללכת כפוף לגמרי, בצעדים איטיים ביותר, תוך הפגנת חולשה מוחלטת. כעבור עשרה ימים, בבוקר 26 בספטמבר 1943, לאחר שהרגיל את שומריו למצבו הגופני הרעוע, הוציא הנגבי אל הפועל את תוכניתו: בלילה הקודם, בחסות החושך ומתחת לשמיכה, כדי שלא להיחשף על ידי המאושפזים הנוספים בחדרו, לבש בגדים אזרחיים ועליהם שב ולבש את פיז'מת האסיר. השכם בבוקר ביקש לצאת מן התא אל חדר השירותים, כשהוא מתקדם לאיטו בקושי רב ונאנק מכאבים. בחדר זה פשט את הפיז'מה, נותר בבגדים רגילים, הזדקף ויצא מן השירותים בצעדים בוטחים ומהירים. איש לא חשד בו, גם כשירד מספר קומות ויצא מבית החולים אל החופש. כאשר הבחינו השומרים בהיעדרותו, כבר נמצא הרחק מן המקום.

בהנחיית מפקד לח"י בעת ההיא, יצחק שמיר, הוביל הנגבי את ההכנות לקליטת הבורחים מלטרון. בליל 31 באוקטובר ביצעו עצירי לח"י בלטרון את התוכנית שסוכמה מראש: הם עברו במנהרה, מפתח הכניסה שהיה מוסווה בתוך הצריף בו התגוררו, אל פתח היציאה שמוקם כמה עשרות מטרים מחוץ לגדר ההיקפית החשמלית של מחנה המעצר. הנגבי, ועמו לוחם מחתרת נוסף, המתינו לבורחים בקרבת מקום, ציידו כל אחד מהם בנשק, והובילו אותם אל אוטובוס פרטי שחנה בחורשה סמוכה. האוטובוס הגיע לתל אביב בשלוש בבוקר, והלוחמים התפזרו איש איש למקום המסתור שהוכן עבורו מבעוד מועד. הבריחה הנועזת הכתה בהלם את השלטון הבריטי בארץ, ועודדה מאוד את רוחם של אנשי לח"י, שרציחתו של מייסד הארגון, "יאיר", פגעה בהם קשות.

לאחר הבריחה התמסר הנגבי לחיזוקה ולבניינה של המחתרת. המחלקה עליה פיקד עסקה במגוון משימות, ביניהם: אספקת חומרים לפעולות; איתור מחסנים לנשק; ארגון אוהדים ומסייעים; וגיוס כספים. הוא השתתף בשורה ארוכה של מבצעים, בהתקפות על בסיסי השלטון הבריטי כגון בניין הבולשת ביפו, ופיקד, בין היתר, על ניסיון ההתנקשות בקצין המשטרה הבריטי פורד בתל אביב.

לאחר החלטת החלוקה של האו"ם, בנובמבר 1947, פעל במסגרת לח"י כנגד הכנופיות הערביות. בתקופת המצור על ירושלים ארגן שיירות ג'יפים עמוסי מזון ותחמושת ללוחמים בבירה.

בשנת 1947 נשא לאישה את גאולה כהן, שהתפרסמה כשדרית הרדיו המחתרתי של לח"י, נעצרה גם היא, נשפטה למאסר ממושך וביצעה בריחה נועזת מבית הכלא. השניים נפרדו בשנת 1962. בנם הוא צחי הנגבי, לימים חבר הכנסת ושר.

לאחר הקמת המדינה עבד באגף ההנדסה בעיריית ירושלים. שנים רבות שימש מזכיר סניף תנועת החרות בירושלים, והיה מזכיר אגודת הספורט בית"ר ירושלים.

רחוב אדם בשכונת תלפיות מזרח בירושלים נקרא על שם כינויו המחתרתי.

מדיה וקבצים בנושא עמנואל הנגבי בוויקישיתוף

• הנגבי (שטרסברג) עמנואל – אדם, באתר העמותה להנצחת מורשת לח"י