Quick Facts
Biography
בני תורתי, במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי.
קורות חייו
בני תורתי נולד בעפולה וגדל בשנותיו הראשונות בבית שאן. בהיותו בן שש עבר עם משפחתו לשכונת התקווה, תל אביב. בנעוריו, בשנות השבעים לקח חלק בסדנת תיאטרון של עיריית תל אביב, בתקופה שהעלו הצגות מחאה ושיחק במחזה "קרם בוואריה", פרי עטו של יצחק חלוצי. בד בבד, החל מגיל 16, השתתף בחוג קולנוע לנוער בהדרכת הבמאי שמעון דותן, שם צילם במצלמת סופר שמונה, ערך וביים סרטים קצרים. לימים למד בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
בתום שירותו הצבאי היה מדריך חבורות רחוב. במקביל לכך, בשנים 1979-82 היה ממקימיה של תנועת אל"ה (אזרחים למען השכונות), שהגיעה כעבור חודשים ספורים למאות חברים. הם הקימו בתי תלמיד, משחקיות לילדים, גייסו קבוצת תיכוניסטים שטיפלו בנוער, צבעו בתים של קשישים ועוד.
תורתי היה ממקימי ומהכותבים המרכזיים של העיתון "הפטיש", שפעל בשנים 1993-1989, שהתמקד בביקורת חברתית, שלא רווחה באותה עת. הוא פרסם בו ראיונות עומק ראשונים של הזמרים המזרחים בני התקופה וכתב סיפורי שכונה במדור "קו 16", אותו אייר דודו גבע. הוא כתב לעתים בעיתון "חדשות". תורתי השתתף בהקמת באת המוסף החברתי השבועי "לחץ" בעיתון חדשות וכתב בו. המוסף כלל את הטור הסאטירי "ויקטור המובטל" - יומנו של מובטל בצורה הומוריסטית. הוא הצטרף כחבר ל"קשת הדמוקרטית המזרחית" עם הקמתה.
במשך שנים רבות עשה כותרות לסרטים באולפני ג. ג..
במאי 2012 זכה תורתי באות הוקרה מטעם קואליציית הארגונים "לבי במזרח".
באוקטובר 2012 זכה בפרס לנדאו לאמנויות הבמה בתחום הקולנוע העלילתי.
הוא גרוש, לו שני ילדים ומתגורר ביד אליהו, תל אביב.
סרטיו
סרטו הראשון היה הסרט העלילתי הקצר "יוננם" (30 דקות). דרמה קומית שסיפרה על בחור חריג שמפתח יחסי ידידות עם ג'וק. בתפקיד הבחור שיחק יונתן דני. הסרט זכה בפרס בפסטיבל הקולנוע ירושלים 1988.
סרטו השני היה "גגות של ברזנט" (46 דקות, 1994). הוא תיעד את מאבקם של מחוסרי הדיור בראשית שנות התשעים. הסרט תיעד במשך שנה וחצי את המאהל בגן התקוה בשכונת התקוה. הוא הוקרן בסינמטקים ובטלוויזיה.
הטרילוגיה
תורתי החל בעשיית טרילוגיה של סרטים עלילתיים באורך מלא, נעדרי זמן ומקום. כל אחד מהסרטים נסב סביב מכשיר שעיצב את ההוויה של הפריפריה. הסרט הראשון בסדרה, "כיכר החלומות" (2001), הוא מחווה לקולנוע השכונתי, שהיה מרכזה של העיירה בימים שטרם הייתה טלוויזיה. הסרט השני בסדרה "הבלדה לאביב הבוכה" (2012), הוא מחווה לרדיו ולמוזיקה המזרחית. כעת הוא עובד על הסרט השלישי בטרילוגיה, שהוא מחווה לטלוויזיה ולסרט בערבית.
כיכר החלומות
סרטו העלילתי הארוך הראשון הוא "כיכר החלומות", אותו ביים וכתב בשנת 2001. ב"כיכר החלומות", אשר מספר על ניסים מנדבון, שעוקב אחר חלום אביו לפתוח מחדש בית קולנוע ישן, ועובר תהליך מפנה משמעותי, מככבים יוסף שילוח, אורי גבריאל, ניר לוי ואיילת זורר. זכה בחמישה פרסי אוסקר ישראלי, ביניהם עבור תורתי עצמו על בימוי מצטיין. לאחר מכן זכה תורתי בפרס הראשון בפסטיבל הקולנוע במונפלייה שבצרפת, זכה בפרס התסריט הטוב ביותר "כיכר החלומות" - פסטיבל ולנסיה, ספרד והשתתף בפסטיבלים שונים לקולנוע בעולם.
רינו צרור בחר בתורתי כיקיר העיר תל אביב בתחום הקולנוע בעיתון תל אביב בשנת 2001.
הבלדה לאביב הבוכה
ב-2011 צולם סרטו הארוך השני "בלדה לאביב הבוכה", שהיה מועמד לתשעה פרסי אופיר בשנת 2012 וזכה בארבעה.
קישורים חיצוניים
בני תורתי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- נירית אנדרמן, דודו טסה ונירו לוי מככבים בסרט המציג את שורשי המוזיקה המזרחית העכשווית, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2010
- חגי אוזן, ראיון עם בני תורתי, באתר כביש 40, גיליון 130
- רפאל בלולו, "בחור, מה אתה עושה פה?": שיחה עם בני תורתי, "קפה גיברלטר, 16 בדצמבר 2012
- נחום מוכיח, הסמוראי משכונת התקווה, באתר הבמה, 18 בדצמבר 2012
| הקודם: 1999 - אריק קפלון | זוכה בפרס אופיר לבימוי לשנת 2000 בני תורתי ("כיכר החלומות") | הבא: 2001 - דובר קוסאשווילי |