Ben-Tsiyon Lurya

בן-ציון לוּריא (4 באפריל 1905 – 2002) היה איש חינוך, סייר וסופר, ממייסדי החוג לחקר המקרא, חוקר ארץ ישראל והמקרא וממשרטטי המפות הראשונים בישראל.

לוריא נולד בשנת 1905 בעיר ביאליסטוק שבפולין למשפחה ציונית-אתאיסטית. למד בגימנסיה העברית "תרבות" בביאליסטוק, ולאחר סיום הלימודים עלה לארץ ישראל בשנת 1925. בתחילה עבד כפועל, ובשנת 1929 נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים, שם למד במחלקה לחקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל אצל חוקר ארץ ישראל פרופ' שמואל קליין ואחרים.

את עיקר מרצו הקדיש לוריא לחקר ארץ ישראל והתנ"ך, לזיהוי אתרים ונופים מקראיים ולמתן שמות תנ"כיים לנקודות יישוב חדשות בארץ ישראל. הוא היה ממקימה ומראשיה של החברה לחקר התנ"ך, ועורך כתב העת "בית מקרא" שהוציאה החברה. בכינוסים השנתיים של החברה היה לוריא מהמרצים הראשיים. הוא גם ערך את הפרוטוקלים של דיוני החוג לתנ"ך שהתקיים בתחילה בביתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון ולאחר מכן בבתיהם של נשיאי המדינה. הוא יזם את הוצאתם לאור של הפרוטוקולים כ"עיונים" בספרי התנ"ך השונים, בהוצאת החברה לחקר המקרא. הוא גם שימש במשך שנים כגזבר המרכז העולמי לתנ"ך, שדוד בן-גוריון שימש כנשיאו.

בשנת 1927 הצטרף לאגודת המשוטטים הישראלית, ויחד עם חבריו הירושלמים דוד בנבנשתי, נתן שלם ופנחס כהן ערך מסעות רגליים ארוכים, בין השאר לדמשק ולעבר הירדן.

בהקדמה לספר היובל לכבודו כתב עליו גצל קרסל: "וכל שנזדמן בצוותא בטיולים אלה יזכור לעולמי עולמים סיורים מודרכים אלה, שתום נעורים והתלהבות לארץ ישראל חוברו יחדיו".

לוריא פרסם עשרות מאמרים, בעיקר ב"בית מקרא", בענייני ארץ ישראל, וכתב וערך ספרים רבים, אחד מהם הוא אטלס תנכ"י אשר מפותיו צורפו לתנ"ך בהוצאת קורן. יתר ספריו מוקדשים לחקר התנ"ך, תולדות עם ישראל בתקופת המקרא, שיבת ציון ותקופת בית שני וכן לזיהוי אתרים ונופים מקראיים בארץ ישראל ההיסטורית.

עוד כותב קרסל:"חקירת ארץ ישראל וביחוד חקר הגאוגרפיה ההסטורית של ארץ ישראל קשורה ודבוקה בעצם מהותה בנופה היהודי של ארץ ישראל באותם ימים... ספרו 'היהודים בסוריה' שכל עצמו וכולו חידוש בהיסטוגרפיה שלנו. כאן שיקע לא רק בעבודת חקר אלא צירף לה מראה העיניים, על ידי סיוריו שם ועיקובו אחרי עברו של היישוב היהודי שם".

לוריא היה פעיל בוועדת השמות הירושלמית והרבה לתת שמות לרחובות ולשכונות בירושלים. לבתו הבכורה שנולדה בשנת 1932 קרא ארנונה, על שם נחל ארנון שבעבר הירדן, שנצפה מחלון ביתו שבשכונת תלפיות. לפי אחת הגרסאות, בני השכונה התרשמו משמה של הילדה והחליטו להסב את שם השכונה מתלפיות מזרח לארנונה.

בן-ציון לוריא היה נשוי ליהודית לבית גינצבורג, אחות במקצועה ועסקנית ציבור, פעילה בכירה בהסתדרות העובדים, חברת מזכירות מועצת פועלי ירושלים וחברת מועצת עיריית ירושלים. אחותה רוחמה זלינגר הייתה ממייסדות כפר אז"ר. אחותה ז'ניה טברסקי הייתה עובדת סוציאלית, מחלוצי העבודה הסוציאלית בארץ ישראל, ועסקנית ציבור, מפעילות תנועת הפועלות וחברת הכנסת מטעם מפא"י.

בתו ארנונה נישאה לסגן-אלוף מיכאל פייקס, שנהרג במלחמת ששת הימים. בתו טלמונה נישאה לעו"ד תיאודור אוריין. בנו, מנחם לוריא, הוא פרופסור לביוכימיה באוניברסיטה העברית.

נכדו יונתן פייקס נהרג במלחמת יום הכיפורים. נכדו דניאל פייקס נהרג בתאונת טיפוס שלגים בצרפת. נכדתו ד"ר מיכל (פייקס) מטס (נפטרה ב-2008) הייתה רופאה מומחית לרפואה פנימית ולאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בבית החולים שערי צדק. נכדתו תמר פייקס היא אמנית ובמאית, יוצרת הסרט "רבועים של קרטון", על השכול והאבל במשפחתה. נכדו דורי אוריין הוא מעצב וחבר בקבוצת "אוממי". נכדו אמיר אוריין הוא חוקר בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון. נכדו דן אוריין משרת כשגריר ישראל במקדוניה. נכדו ד"ר שי לוריא הוא אורתופד מומחה לכף יד בבית החולים הדסה.

• מגילת הנחושת
• סנבלט

• ספר בן ציון לוריא - מחקרים במקרא ובתולדות ישראל, ירושלים: החברה לחקר המקרא בישראל: יוצא לאור על ידי קריית ספר, 1979.
  • גצל ‬קרסל, 'כתבי ב"צ לוריא', עמ' 7–23.

• רשימת הפרסומים של בן-ציון לוריא, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של בן-ציון לוריא באתר רמב"י
• הספרים של בן-ציון לוריא, באתר "סימניה"
• דוד תדהר (עורך), "בן-ציון לוריא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3320

מפרי עטו

• ספריו, של בן ציון לוריא, מקראנט
• בן-ציון לוריא, המערכה המדינית: המתנגדים והמתנכלים בתקופת שיבת ציון, מקראנט
• בן-ציון לוריא, דברי סנבלט אל מול החומה הנבנית, אתר דעת
• בן-ציון לוריא, ‏מקומה של החקרה בצפון הר הבית, קתדרה 21
• שערי חולדה, מתוך: בית מקרא, יד, ג, תשכ"ט.