Batya Lancet

בתיה לנצט (12 בפברואר 1922 – 10 באוגוסט 2019) הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע ישראלית, ממייסדי התיאטרון הקאמרי ומבכירי שחקניו.

בתיה לנצט נולדה ברומניה בשנת 1922, לצבי ואירנה לנצט, יוצאי טרנסילבניה. ב-1924, כשהייתה בגיל שנתיים עלתה עם הוריה ואחיה הקטן משה לארץ ישראל, והם השתקעו בהרצליה, שם גדלה. הוריה נמנו על מייסדי הרצליה. שם גם החלה את קריירת המשחק שלה כמשתתפת בהצגות בית הספר.

למדה בסטודיו למשחק של צבי פרידלנד בתיאטרון הבימה. במסגרת זו השתתפה בהצגות התיאטרון: "האם" (1939), "גלוריוס בעל הנס" (1940), "הקונצרט" (1942). ב-1942 הצטרפה ללהקה הצבאית שהקים צבי פרידלנד עבור החיילים העבריים בצבא הבריטי, ונקראה "הלהקה הצבאית".

בשנת 1944 הייתה לנצט בין חמישה מייסדי התיאטרון הקאמרי, יחד עם יוסף וימימה מילוא, רוזה ליכטנשטיין ואברהם בן-יוסף. התיאטרון נוסד במקורו בשם "להקת המערכונים". לנצט הייתה חברת הוועדה האמנותית של הלהקה והשתתפה במופע הראשון שלה "מאז ועד היום" (בכורה ב-24 באוקטובר 1944). כעבור מספר חודשים, בתחילת 1945, הפכה הלהקה לתיאטרון הקאמרי.

בשנת 1962 עברה לשחק בתיאטרון חיפה.

בשנת 1968 קיבלה מלגה מהממשל הצרפתי להכרת התרבות הצרפתית, ויצאה לשהות של שנה בפריז. במהלך שהותה שם ביקרה בהרצאות בנושא יהדות, שערך הרב יהודה ליאון אשכנזי. לאחר שובה לארץ החליטה לנצט ללמוד יהדות באוניברסיטת בר-אילן.

בשנים 1974–1970 שיחקה בתיאטרון הבימה.

באמצע שנות ה-70 החלה בתהליך חזרה בתשובה, פרשה מהמשחק, מכרה את ביתה ביפו לאמנית אילנה גור, ועברה להתגורר ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים., שם המשיכה בשמיעת שיעורים בבית מדרשו של הרב אשכנזי, שעלה לישראל, ופתח בירושלים מכון בשם "מעיינות".

בהמשך עברה לנצט להתגורר בצפת, שם הפיצה את שיעוריו המוקלטים של הרב אשכנזי.

ממחצית שנות ה-80 התגוררה בטבריה.

נפטרה ב-10 באוגוסט 2019 (יום שבת ט' באב תשע"ט), בגיל 97 ונקברה בירושלים.

הצגות בהם השתתפה בתיאטרון הקאמרי: משרתם של שני אדונים (1945); חתונת הדמים (1946); המפקח בא (1948); קול התור (1948); הוא הלך בשדות (1948); כזאת הייתה אמא (1948); ארבע כנפות הארץ (1951); על עכברים ואנשים (1951); לאור הגז (1953); מוריד הגשם (1955); ירמה בירמה (1957); מלאך האבן (1958); בגלל החגורה (1958); בית הבובות (1959); מרי סטיוארט במרי סטיוארט (1961); הערב אימפרוביזציה. על משחקה ב"מלאך האבן" זכתה בפרס קלוזנר לשחקן הבולט ב-1958

הצגות בהן השתתפה בתיאטרון חיפה: רות המואביה ב"הלילה לאיש" (1962); ליוויה ב"נשים הזהרו מנשים" (1970).

הצגות בהן השתתפה ב"הבימה": מניה ב"יהודי הדממה" (1970); ברתה ב"תאודור" (1971); דולצ'ה ב"בקץ הימים" (1972); קטלין ב"הבית" (1972); טינה ב"מכתבים מוונציה" (1973); סבתא ב"דלתות דופקות" (1974); גברת אורבן ב"משחק חתולים" (1974).

ב-1955 ליהקה את הסרט "גבעה 24 אינה עונה" שכתבו צבי קוליץ ופיטר פריי וביים תורולד דיקנסון. ב-1960 גילמה את יפה אריאל בסרט "איי לייק מייק" שכתבו פיטר פריי, עדנה שביט ויעקב שטיינר ע"פ ספרו של אהרון מגד וביים פיטר פריי. ב-1963 הייתה שותפה בכתיבת התסריט של הסרט "אשת הגיבור" ושיחקה בו. ב-2007 גילמה את פסיה בסרט "השרשרת של פסיה" שכתב דניאל הורוביץ וביים חורחה גורביץ'.

זכתה בפרס שחקנית השנה על תפקיד ירמה ב"ירמה" (1956/57), ובפרס המועדון הלאומי על שם קלוזנר על תפקידה במלאך האבן (1958) .

במחצית שנות ה-40 נישאה לנצט לנחום גרשונוביץ (גרשום), שנמנה עם מפקדי "ההגנה" בירושלים. לשניים נולדה בת משותפת. בתחילת שנות ה-50 נישאה בשנית לבמאי פיטר פריי. לשניים נולדה בת בשם מיכל, שחזרה גם היא בתשובה וחיה בשכונת מאה שערים בירושלים.

• אלי אלון, סיפורה של השחקנית בתיה לנצט, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 19 בפברואר 2015
• אליעזר היון, כוכבת הקולנוע והתיאטרון שהקימה את 'הקאמרי' יושבת ולומדת תורה, באתר "חרדים10"
• לאה גילולה, תרומתה של בתיה לנצט לתרבות העברית: ביוגרפיה אמנותית, כנס נשים ומגדר באמנויות, 2017
• בתיה לנצט בשיחה עם דן מרגלית, באתר החינוכית, מאי 2017
• יעקב בר-און, ‏בתיה לנצט, ממייסדי "הבימה": "אין לי שמץ של געגוע, זה נגמר", באתר מעריב השבוע, 12 בפברואר 2019
• איה חיות, בתיה לנצט, ממייסדי תיאטרון הקאמרי, מתה בגיל 97, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2019
• אלי אלון, מתה השחקנית בתיה לנצט בגיל 97, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 12 באוגוסט 2019