Quick Facts
CapricornBiography
אברהם אלטלף (15 בינואר 1900 – 12 במרץ 1987) היה ממקימי יהוד, חזן, פייטן וראש המועצה הנבחר הראשון של יהוד ופעיל למען מורשת יהדות טורקיה.
ביוגרפיה
אברהם נולד לרחל ונטורה וליעקב אלטלף באזמיר שבטורקיה. המשפחה נדדה לכפר אורלה הסמוך בעקבות מחלה שהתפשטה באיזמיר. למד בבית הספר הממלכתי המקומי ובמקביל למד את מקצועות היהדות מפי הרב המקומי באורלה.
ב-1928 נישא לאסתר חודרה. אלטלף עסק בייצור נעליים, סנדלרות ובחקלאות. נשלח בעל כרחו לעבודות כפייה בצבא הטורקי מספר פעמים. עוד בהיותו באורלה שאף לעלות לארץ והיה בקשר מתמיד עם שליחי העלייה. תקופה מסוימת עבדו בכרם ובשטחי החקלאות שלו בחורים ובחורות אשר עמדו לעלות ארצה ולהשתקע בקיבוצים או במושבות חקלאיות. היו אלה בחורים ובחורות שלקחו חלק בייסודה של החווה "אור יהודה", שהוקמה בסביבות איזמיר, ואשר בשמה נקרא אחר כך היישוב "אור יהודה" בישראל שאוכלס ברבים מעולי טורקיה.
ב-1937 חזר אל איזמיר, שם שימש כחזן של קהילת קודש שלום. ב-1948 שלח את בנו שמואל, לימים יו"ר המועצה הדתית של תל אביב, ארצה, ארבע שנים אחרי עלייתה של בתו הגדולה, מזל. בשנים אלה שוב הדריך בהכשרה חקלאית את הנוער המאורגן בתנועת "בני עקיבא" באיזמיר, מייסודו של הפעיל הציוני דוד בן-תורה (ונטורה).
אברהם עצמו עלה ארצה עם שאר משפחתו, וקבוצת עולים צעירים מאיזמיר, בסוף 1948. הם שוכנו במחנה עולים אגרובנק כשלושה שבועות, ולאחר מכן הוצע להם ליישב את כפר יהודיה. בישראל עסק אברהם אלטלף בהנהגת הקהילה ביהוד ובפיתוחה. בנוסף, פעל להוצאה מחדש של ספרי רבני טורקיה, וכן היה החזן וממקימי בית הכנסת ליוצאי איזמיר בעיר, "בית מאיר", הנקרא על שמו של בנו, מאיר אלטלף שנפטר בטרם עת.
ב-1951 נבחר לראשונה ליו"ר מועצת העיר יהוד.
ב-1955 נבחר בשנית לראשות מועצת העיר יהוד, וב-1959 נבחר בשלישית לתפקיד עד לפרישתו בשנת 1961.
אלטלף פעל למען הגדרת המעמד המוניציפלי של העיר, ולתיעוש העיר על מנת לספק עבודות לתושבים שעסקו ברובם בעבודות דחק. הוא אף הותקף במסגרת תפקידו בעקבות מספר החלטות שנויות במחלוקת פעמיים.
בנוסף לפועלו בשירות הציבורי, פעל אלטלף רבות לשימור מסורת יהדות טורקיה. במסגרת פועלו, הקים את הוצאת הספרים "ועדה להוצאת ספרי מרן החבי"ף (חיים בן יעקב פלאג'י)" באמצעותה, הוציא לאור, יחד עם ישיבת "חדות חיים", ספרים בהוצאה חדשה ומוגהת. כמו כן הקים וניהל את "האגודה להצלת אוצרות יהדות תורקיה" שעסקה בהוצאה מחדש של ספרי רבני איזמיר בפרט וטורקיה בכלל, ובמיוחד את ספרי הרב חיים פלאג'י, במהדורת צילום, בין היתר בשיתוף חברת אהבת שלום. עוד במסגרת פועלו לשימור מורשת יהודי טורקיה, הקליט אלטלף, יחד עם בנו הרב שמואל ובתו רחל וכן לבדו באמצעות הספרייה הלאומית, עשרות הקלטות של קטעי חזנות ושירה ממסורת יהודי איזמיר שבטורקיה.
לצד פעילותו ספרותית ותרבותית זו הוא פעל רבות כחבר המועצה הדתית ביהוד.
משפחתו
לאברהם ואסתר נולדו שישה ילדים:
מזל (מתילדה) לוי נישאה ליצחק לוי, בנו של הרב אלעזר הלוי, רבה של יהוד. שמואל אלישמע אלטלף - יו"ר המועצה הדתית בתל אביב בשנות ה-90, מאיר אלטלף, רחל אלטלף, יעקב אלטלף ושרה שוורץ.
הנצחה
על שמו נקרא הרחוב הראשי באזור התעשייה של יהוד, כהוקרה על פעולתו לתיעוש העיר ליצירת מקומות עבודה לתושבים. לזכרו הוקם מאגר "הועדה להוצאת כתבי מרן החבי"ף ע"ש ר' אברהם אלטלף" ובו מידע, תמונות וקישורים לספרי הרב חיים פאלאג'י.
קישורים חיצוניים
- אייל פרץ, אברהם אלטלף, באתר יהוד שלי
- מידע על אברהם אלטלף כולל הקלטותיו בקטלוג הספרייה הלאומית
- אתר הוועדה להוצאת כתבי מרן החבי"ף