Quick Facts
Biography
אביבה דורון היא משוררת ופרופסור לספרות עברית ומשווה באוניברסיטת חיפה.
דורון הקימה ומכהנת כראש המוקד לחקר תרבויות ספרד באוניברסיטה וכראש הקתדרה של אונסק"ו לדיאלוג בין-תרבותי ובין-דתי.
היא יזמה ומובילה מתחילת שנות ה-80 את תהליך ההתקרבות התרבותית ואת שיתוף הפעולה האקדמאי בין ישראל וספרד ועל כך העניק לה מלך ספרד, חואן קרלוס הראשון, את עיטור הכבוד המיועד לציון הישגים אזרחיים-תרבותיים LAZO DE DAMA, 1998.
מחקריה בתחום השירה העברית בספרד, הוגדרו כפורצי דרך וכמשנים את פני המחקר הספרותי, באשר הם הוסיפו לפנורמה של תור הזהב, את חקר התקופה של ספרד הנוצרית (תור הזהב השני שמרכזו בטולדו והוא כולל 300 שנות יצירה). מחקריה פורסמו בישראל, בספרד, בארצות הברית ובמדינות נוספות במספר שפות. ספריה נלמדים באוניברסיטאות בספרד וברחבי העולם.
דורון מקדישה פעילות מתמשכת בהתנדבות למערכת החינוך ולאפיקים חינוכיים משלימים. על פעילותה החברתית-התנדבותית המתמשכת עשרות שנים, זכתה דורון באות הכבוד: 'יקירת תל אביב' (2015).
ביוגרפיה
אביבה דורון נולדה בתל אביב ב-1939, לצילה ואהרן בקר, שהיה מזכ"ל ההסתדרות וחבר כנסת חמש קדנציות. סיימה את לימודי התואר הראשון בספרות עברית ובפילוסופיה וגם תעודת הוראה, באוניברסיטה העברית בירושלים. את התואר השני בספרות עברית קיבלה מאוניברסיטת תל אביב. כבר במהלך לימודיה התחילה להורות בחוג לספרות. עבודת הדוקטור שלה הייתה בנושא "מגמות וכיוונים בחקר שירתו של יהודה הלוי" בהנחיית פרופ' ישראל לוין, וקיבלה את התואר השלישי מאוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1983 הוזמנה דורון כמרצה אורחת באוניברסיטת קומפלוטנסהבמדריד וב-1984 הוזמנה לאוניברסיטת הרווארד כחוקרת אורחת, שם העמיקה את מחקריה בספרות ובתרבות היהודית בספרד בחסות ובהנחיית פרופ' יצחק טברסקי ובלימוד הספרות הספרדית בהנחיית פרופ' פרנסיסקו מרקס וילנואבה.
בשנת 1977 ראה אור ספר שיריה הראשון, אשר זיכה אותה בפרס ניומן לספרי ביכורים בתחום השירה. מאז, ראו אור עוד חמישה ספרי שירה שלה, עליהם זכתה בפרסים שונים: פרס ניומן לשירה, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים 2005, פרס קוגל לשירה 2008, הפרס הבינלאומי לשירה, SIAL, מדריד, (2007).
משנת 1993 נמנתה על צוות המרצים בחוג לספרות עברית ומשווה באוניברסיטת חיפה. בה קיבלה תואר פרופסור. ובה בשנת 1989 הקימה ומכהנת כראשו של המוקד לחקר תרבויות ספרד. ומשנת 2001 מכהנת כראש הקתדרה של אונסק"ו לדיאלוג בין-תרבותי ובין-דתי באוניברסיטת חיפה.
בשנת 1998 הייתה לישראלית הראשונה אשר זוכה בעיטור הכבוד "Lazo de Dama del Merito Civil” מחואן קרלוס ה-I מלך ספרד.
בשנת 2015 זכתה באות "יקירת העיר תל אביב".
דורון נשואה ואם לשלושה. ביניהם, ד"ר אייל דורון והגרפולוגית מיכל דורון.
מחקריה
תחום מחקריה הוא השירה העברית בספרד של ימי הביניים, על רקע מפגש התרבויות והזיקות לתרבות הסביבה, הוגדרה כפורצת דרך במחקר של השירה העברית בזכות פרסום מחקריה על שלוש מאות השנים של השירה העברית בספרד הנוצרית תוך עיון משווה עם הספרות הספרדית בת הזמן. התקופה הנוצרית הוזנחה במחקר ודורון שהעלתה אותה על בימת השירה, השפיעה באופן בסיסי על תמונת השירה העברית. כך למשל טודרוס אבולעפיה המשורר הגדול של טולדו התקבל לקאנון הקלאסי של שירת תור הזהב. בין הוכיוונים הפואטיים החדשים שחשפה בשירה בתרופת טולדו הנוצרית: הכיוון האינדיבידואליסטי, הגילויים הארס פואטיים (השירה על עצמה), פריצת הגבולות בין שירת קודש לשירת חול ועוד. מחקריה פורסמו בישראל, באירופה ובארצות הברית. הייתה חוקרת אורחת באוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית, באוניברסיטת קומפלוטנסה, מדריד, ובאוניברסיטת אלקלה, ספרד. הרצתה במוסדות אקדמיים באירופה, בדרום אמריקה, בארצות הברית ובמזרח התיכון (מצרים, ירדן, מרוקו)
שירתה
שירתה מקיימת דיאלוג עם המקורות היהודיים הקדומים, עושה שימוש בשפת המקורות ומתכתבת עם משוררי ספרד כמו שמואל הנגיד, יהודה הלוי, שלמה אבן גבירול וגם עם ביאליק ושלונסקי. רבים מהשירים מבטאים את הכאב ואת הגעגועים של בני הארץ הזאת, שנופיה, ריחותיה וחלומותיה אינם מרפים מהם. שירה הראשון פורסם במוסף לספרות של ידיעות אחרונות (1973) והוקדש לתלמידיה שנפלו במלחמת יום הכיפורים. מאז מתפרסמים שיריה בעיתונים ובכתבי העת בארץ, ואף תורגמו לשפות שונות, ביניהן ספרדית, אנגלית וערבית.
כנסים בספרד
בשנת 1982 התקיים בטולדו הכנס "מפגש שלוש התרבויות", שדורון הייתה בין יוזמיו. היה זה הכנס הראשון שהתקיים בספרד מטעם אוניברסיטה ישראלית. הכנס נערך בחסות ראש העיר טולדו, דון איגנסיו רואיס, ובארגון משותף שלה, כנציגת הרקטור של אוניברסיטת תל אביב, ושל קרלוס קרתה, השתתפו חוקרים מאוניברסיטאות ישראליות וספרדיות.
בכנס השני, שריכזה דורון במשותף עם קרתה (בשנת 1983), השתתפו גם שני חוקרים מצריים והאירוע זכה לסיקור נרחב בעיתון "אל פאיס" ובעיתונים רבים נוספים. כנסים נוספים במסגרת פרויקט זה התקיימו בשנים: 1984, 1985, 1986. ספרי הקונגרסים יצאו לאור בהוצאה מדעית (אונ' ת"א ועיריית טולדו).
בשנת 1983 יזמה וארגנה משלחת של אינטלקטואלים ספרדים לישראל. הם התקבלו על ידי נשיא ישראל, יצחק נבון, על ידי אגודת הסופרים והשתתפו בסימפוזיון באוניברסיטת תל אביב. (ביניהם ראש הספרייה הלאומית במדריד, אשר לאחר הביקור בישראל פתח את שערי הספרייה הלאומית לשיתוף פעולה בנושאים ישראליים).
דורון יזמה וארגנה את המשלחת הראשונה של משוררים וסופרים ישראליים למפגש מכונֵן עם משוררים ספרדיים (בשנת 1983). בקבוצה זו השתתפו כעשרה מטובי היוצרים, ביניהם ס. יזהר, שנשא דברו בבית אגודת הסופרים במדריד. בסיום המפגש יצאה קריאה רשמית מטעם אגודת הסופרים הספרדיים לממשלת ספרד לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל. דורון אף יזמה וארגנה את פרסום האנתולוגיה הראשונה של שירה ישראלית בכתב-עת בספרד. (Indice, 1984)
בשנים אלה, שלפני כינון היחסים הדיפלומטיים, היא גם יזמה והביאה לחתימת הסכמים בין-אוניברסיטאיים. (נחתמו ב-1983, וב-1984). גם לאחר כינון היחסים הדיפלומטיים. בין פעילויותיה של דורון:
- בשנת 1991 הקימה מרכז לימודי תרבות יהדות ספרד במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב. תוכניות המרכז כוללות קורסים שנתיים, סדנאות, ימי-עיון, הפקת חומרי לימוד ועזר ועוד. המרכז ממשיך לפעול בהתמדה גם היום.
- בשנת 1992 פורסמה חוברת מיוחדת על תרבות ספרד בעבר ובהווה, בעריכת אביבה דורון וארז ביטון, הוצאת אפיריון. החוברת כוללת יצירות ספרות במקור ובתרגום מספרדית.
בין הכנסים שיזמה, ארגנה ועמדה בראשם:
- בשלהי שנת 1991 בפתיחת אירועי "שנת החמש מאות" יזמה וריכזה את הקונגרס הבינלאומי בנושא "תרבות יהודי ספרד" שנערך על ידי המרכז ליהדות ספרד במכללת לוינסקי, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת קומפלוטנסה במדריד, אוניברסיטת העיר ניו-יורק. בסיוע משרד החוץ הישראלי, משרד החינוך והתרבות בישראל, שגרירות ספרד ומשרד החוץ הספרדי. קונגרס זה, שהוקדש לתרבות יהדות ספרד, נפתח על ידי דברים מפי נבון, הנשיא החמישי וננעל על ידי פרופ' אמנון רובינשטיין, שר התרבות והחינוך. השתתפו גם חוקרים ספרדיים, והיה זה ביקורם הראשון בישראל. ספר הקונגרס, בעריכת א. דורון, ראה אור בעברית, ספרדית ואנגלית.
- קונגרס בינלאומי "עולמה התרבותי של יהדות ספרד במאה הי"ג" 1994 בשיתוף-פעולה של הגופים: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, המרכז לתרבות יהדות ספרד במכללת לוינסקי, אוניברסיטת סלמנקה, ספרד, אוניברסיטת קומפלוטנסה, מדריד, אוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית. בסיוע: משרד החוץ הישראלי, משרד החינוך והתרבות בישראל, שגרירות ספרד ומשרד החוץ הספרדי.
- תלת-שיח של ישראלים, ספרדים ומרוקאים - סימפוזיון ראשון בסוגו, נערך בשנת 1995 אוניברסיטת אלקלה דניירס, מדריד ביוזמתה של אביבה דורון ובארגון משותף עם פרופ' קרלוס אלבר.
- דורון ריכזה את הפרויקט הבינלאומי: "האינטראקציה היהודית ספרדית לאורך ההיסטוריה" –במסגרת כנס 'הרווארד גילמן'. נערכו 3 כנסים: באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטת סלמנקה ובאוניברסיטת תל אביב (1999–2000) וספר המבוסס על מפגשים אלה ראה אור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב.
חינוך
על בסיס מחקריה, פועלת דורון בשדה החינוך, במטרה לקרב את בני הנוער אל הישגיה וערכיה של יהדות ספרד, שהשכילה לשלב בין שמירת הזהות העצמית וטיפוחה לבין פתיחות תרבותית.
בהמשך לעבודתה ההתנדבותית בתחום הנוער, כמו למשל מפעל המפגשים שיזמה והובילה באוניברסיטת תל אביב: מפגשים בין מורי האוניברסיטה עם תלמידי בתי ספר תיכוניים מן המרכז ומהפריפריה, להרחיב את אופקיהם וללמד אותם לשאול. פעילותה של דורון במסגרת הקתדרה של אונסק"ו לדיאלוג בין-תרבותי כוללת הקמה וריכוז בהתנדבות של מפעלי תרבות וספרות, אירוע תרבות, בהדגש על תרבות ספרד כמופת, קידום דיאלוג בין-קבוצות שונות בחברה הישראלית, קיום מפגשי סופרים בני עדות מגוונות בחברה הישראלית וכן השתתפות בוועדות אקדמיות ותרבותיות בהן למשל: ועדת הספרות במסגרת "סל תרבות", הוועדה לספרות, המועצה הציבורית לתרבות במשרד התרבות. דורון השתתפה כמרכזת וכחברה בוועדות השופטים להענקת פרסים שונים, חברה בוועד המנהל של המכון הלאומי לספרות "גנזים", חברת ועדת מערכת של "מאזנים", כתב-העת של אגודת הסופרים העבריים בישראל, דורון שימשה כמפקחת ארצית במשרד החינוך בנושא: 500 שנה לגרוש יהדות ספרד, כיועצת אקדמית לרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.
בשנת 2000 נחנכה סדרת המפגשים: "דיאלוג ים-תיכוני" - פיתוח דיאלוג תרבותי בין חוקרים מישראל ומארצות ערב על בסיס המפגש ההיסטורי של שלוש התרבויות בספרד של ימי-הביניים (משתתפים חוקרים מישראל מספרד ומארצות ערביות).
פרסים
- פרס ניומן לשירה (1977)
- מענק נשיא המדינה לספרות (1982)
- מענק נשיא אוניברסיטת תל אביב למחקר (1986)
- עיטור כבוד ממלך ספרד, חואן קרלוס (1989)
- פרס אחד העם על תרומה לתרבות היהודית (2003)
- פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול (2005)
- הפרס הבין- לאומי לשירה,Sial, מדריד, ( 2007)
- פרס קוגל לשירה ( 2008)
מפרסומיה
ספרי מחקר
- נִפְלָאוֹת שִׁיר - סוד הקסם של תור הזהב השני, הוצאת הקיבוץ המאוחד וספריית הלל בן חיים, תל אביב, 2013
- האינטראקציה הספרדית-יהודית לאורך ההיסטוריה (עורכת עם: מ. דסקל, פ. מארקז ווילנואבה, א. סאנס באדיליוס, ק. קרטה פארונדו), הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2000.
- מסות על תום האלף, מחקרים על ספרו של א"ב יהושע (עורכת עם זיוה שמיר), הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999.
- יהודה הלוי, שירים, מבואות ספרותיים במהדורה דו-לשונית, ועריכת האנתולוגיה עם אנחל סאנז-בדיליוס ויהודית טרגרונה שתרגמו את השירים לספרדית, ההדירו ופרשו, הוצאת "קלסיקוס אלפגוארה", מדריד, ספרד, 1994.
- תרבות יהדות ספרד – ספר הקונגרס הבינלאומי הראשון, (תל אביב, יולי 1991), תל אביב, 1994, (עברית, ספרדית, אנגלית).
- משורר בחצר המלך, טדרוס הלוי אבולעפיה – שירה עברית בספרד הנוצרית, הוצאת דביר, תל אביב, 1989.
- יהודה הלוי – מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, (כולל מאמר מבוא), הוצאת הקיבוץ המאוחד תל אביב, 1988.
- יהודה הלוי – תהודת יצירתו, כולל מבוא מאת פרננדו דיאס אסטבן, הוצאת ריופיידרס, ברצלונה, 1985.
- Yehuda ha-Levi - Repercusión de su obra, Riopiedras Ediciones, Barcelona, España, 1985.
- Encuentros and Desencuentros, Spanish-Jewish Cultural Interaction, throughout History
- Yehuda ha-Levi, Poemas y Estudios Literarios, Edicion Bilingue, (traducción de los poemas a Español: A. Sáenz-Badillos y J.Targarona), Ediciones Clásicos Alfaguara, Madrid, España, 1994.
ספרי שירה מקורית
- שירי אהבתךָ: אל משוררי תור הזהב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008
- הרוח זוכרת, El viento recuerda, הוצאת סיאל, מדריד, 2007
- אבל הרוח יודעת, הוצאת הקיבוץ המאוחד וקרן רבינוביץ לאמנויות, 2004
- פתאום כאז, הוצאת אל"ף, תל אביב, 1985
- כל טוב ספרד, Todo bien de Sefarad, הוצאת רמוס דה-קסטרו, ספרד, 1981
- כל אותו הרגע, הוצאת ניומן, 1977
מאמרים מדעיים
- "שירה כדו-שיח - פואטיקה דיאלוגית בשירה העברית בספרד הנוצרית", ספר היובל לכבוד פרופ' יהודית דישון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, [2012].
- "אל כדי החרס המלאים פרחים", מסות על תום האלף, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמודים 87 – 96.
- "לסוגיית הזיקות בין היצירה העברית בטולדו לסביבתה הספרותית, שיר הפרולוג ל'מזמורים למריה הקדושה' של אלפונסו החכם ושיריו האישיים של טדרוס הלוי אבולעפיה", ביקורת ופרשנות, כתב-עת לחקר ספרות עם-ישראל, חוברת 32, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1998, עמ' 81–94.
- "דמויות יהודים בשירתו של אלפונסו העשירי", דברי הקונגרס האחד עשר למדעי היהדות, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים, 1994, עמ' 9–15.
- "תור הזהב של השירה העברית בספרד הנוצרית", "תרבות יהדות ספרד, “The Culture of Spanish Jewry, תל אביב, 1994, עמ' 93–104.
- המעבר אל הביטוי האינדיבידואליסטי בשירה העברית-ספרדית על רקע הספרות הספרדית-נוצרית, נקודות מפנה בספרות העברית וזיקתן למגעים עם ספרויות אחרות, בעריכת זיוה שמיר ואבנר הולצמן, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, תשנ"ג, עמ' 45–55.
- "קווי ייחוד בשירה העברית בקסטיליה החדשה", דפים למחקר בספרות, 4, אוניברסיטת חיפה, 1989, עמ' 39–44.
- "לבבי קח לך מטה לשונך - טדרוס הלוי אבולעפיה - משורר עברי בצומת של השפעות", מחקרי ירושלים בספרות עברית, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1988, עמ' 469–482. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "קווים לתולדות 150 שנות ביקורת, התפתחות הביקורת על שירת יהודה הלוי, על רקע כיווני מחקר השירה העברית של ימי הביניים", יהודה הלוי - מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו, (עורך הסדרה: ישראל לוין), הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1988, עמ' 9–41.
- "'ציון הלא תשאלי' - ההתקבלות וסגולות השיר", באורח מדע, בעריכת צבי מלאכי, הוצאת מכון הברמן למחקרי ספרות, ישראל, 1986, עמ' 233–238.
- "שירתו של טדרוס בן יהודה הלוי אבולעפיה - שקיעה או חידוש", דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים, 1986, עמ' 123–129.
- "שתי קריאות בשיריו האישיים של שלמה אבן גבירול", מחקרים ביצירת שלמה אבן גבירול, בעריכת צבי מלאכי, הוצאת מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב, 1985, עמ' 53–77.
- "הזיקה לארץ ישראל בשירה ר' יהודה הלוי הביקורת", דברי הקונגרס העולמי השמיני למדעי היהדות, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים, 1982, עמ' 93–104.
- "כיווני יסוד בביקורת שירתו של יהודה הלוי: רציונליזם, רומנטיקה, מיתוס" פלס - מחקרים בביקורת הספרות העברית, בעריכת נורית גוברין, הוצאת מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל אביב, 1980, עמ' 279–308.
- "תהילה למצרים", מחקרים בספרות עם ישראל ותרבות תימן, בעריכת אפרים חזן ויהודית דישון, אוניברסיטת בר-אילן, 1991, עמ' 253–258.
- "'I Know the Divine Spirit Sojourned There': Egypt in the Poetry of Yehuda Halevi", World Congress of the Jews from Egypt- Volume of papers, Egyptian Immigrants Association Publishing House, .[2007]
- "The Image of the Beloved – Between Hedonism and Finamor", Approaches to Higher Narrative: Essays in Memory of Earl Miner, Pearson, [2007].
- “Andalusia and Zion - The Link between Hebrew Poetry and the Landscapes of Andalusia”, Semana Sepharad: The Lectures Studies on Sephardic Jewry, (Sephardic Studies), ed. M. Mitchell Serels, Yeshiva University, New York, U.S.A, 2001, pp. 17–31 (English).
- “La poesía amorosa hebraico-española del siglo XIII como punto de confluencia de motivos trovadorescos y andalusíes”, Actas del XIII Congreso de la Asociacion Internacional de Hispanistas, Madrid, España, ed. Florencio Sevilla y Carlos Alvar, Editorial Castalia, Madrid, España, 2000, pp. 107–116 (Spanish).
- “The Poetry of Todros ha-Levi Abulafia as a reflection of Cultural Contacts, a Hebrew Poet in Christian Spain”, From Iberia to Diaspora, (Edited by Yedida and Norman Stillman), Brill Academic Publishers, Leiden, The Netherlands, 1999, pp. 282–290.
- “The Poets’ Attitude in the Hebrew Poetry of Spain – Between Convention and Allusion”, Jewish Studies at the turn of the 20th century, edited by: Judit Targarona and Angel Saenz-Badillos, Brill Publications, 1999, pp. 392–398.
- “La imagen de Alfonso X el Sabio en la creación literaria hebrea”, Actas del XII Congreso de la Asociación Internacional de Hispanistas, Tomo I, Birmingham, England, 1995, pp. 129–140.
- “La poesía hebrea como reflejo de procesos socio-culturales en la España cristiana”. Encuentros y desencuentros de culturas: Desde la Edad Media al siglo XVIII, Editor: Juan Villegas, Actas del XI Congreso de la Asociación Internacional de Hispanistas, Irvine University, Los Angeles, 1993.
- "Hebrew Poetry in Alfonsine Toledo: Iberian Perspectives on Cultural Interchange”, Exemplaria Hispanica, A Journal on Alfonso X and Alfonsine Iberia, Volume 2, 1992-1993, pp. 105–124.
- “Los matices que pregonan la renovación de la poesía hebreo-castellana”, Abraham Ibn Ezra y su tiempo, Editor: Prof. Fernando Díaz Esteban, Madrid, 1990, pp. 89–95.
- “El Encuentro de las Tres Culturas reflejado en la poesía de Todros Ben Yehudá ha-Leví Abulafia”, Actas del IV Congreso Internacional, Encuentro de las Tres Culturas, Editor: Prof. Carlos Carrete, Edición: Universidad de Tel Aviv y Ayuntamiento de Toledo, 1988, pp. 43–50.
- “El tejido único de Shelomo Ibn Gabirol”, Actas del III Congreso Internacional, Encuentro de las Tres Culturas, Editor: Prof. Carlos Carrete, Edición: Universidad de Tel Aviv y Ayuntamiento de Toledo, 1988, pp. 61–66.
- “Los poemas de Egipto de Yehuda ha-Levi”, Actas del II Congreso Internacional‘Encuentro de las Tres Culturas’, 1985, Toledo, pp. 117–123.
- “El encuentro entre la alusión bíblica y el legado literario árabe en la literatura medieval hebreo-española”, Actas del I Congreso Internacional ‘Encuentro de las Tres Culturas’, 1983, Toledo, pp. 256–281.
מאמרים בתחום ההוראה והחינוך
- "השירה העברית בספרד כביטוי לזהות עצמית ולפתיחות תרבותית", עלון למורה לספרות 13, משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, ירושלים, 1991, עמ' 31–37.
- "ייחודה של היצירה העברית בספרד", יהדות ספרד - תרבות וערכים, הוצאת התאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל, 1991, עמ' 13–15.
- "על הדו-שיח השירי שחוצה תחומים", עלון למורה לספרות 12, משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, ירושלים, 1991, עמ' 73–80.
- "העז והגדי" - תדריך למורה, המרכז לטלוויזיה לימודית, משרד החינוך והתרבות, תל אביב, 1976, 18 עמודים.
- "המסה ככלי מחנך על פי 'דעותיו הקדומות של הנוער' של מרטין בובר", מתודיקה, אוניברסיטת תל אביב, 1972, עמ' 34–42.
קישורים חיצוניים
- אביבה דורון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- על "כל אותו הרגע"
- ברקאי, עדה. "מילים שמטפסות אל". על המשמר, ספרות, כ' בניסן תשל"ח, 27 באפריל 1978, עמ' 6.
- לוריא, שלום. כחולמת את עצמה. מאזנים, כרך מ"ח, גל' 3 (שבט תשל"ט, פברואר 1979), עמ' 221.
- על "פתאום כאז"
- בן-שאול, משה. שירה: "פתאם כאן". מעריב, ספרות, ח' בטבת תשמ"ו, 20 בדצמבר 1985, עמ' 29.
- לוריא, שלום. ניטעת באדמה וצמרתה ברוח. מאזנים, כרך נ"ט, גל' 10 (סיוון תשמ"ו, יוני 1986), עמ' 61.
- מור-חיים שליט, עדינה. שירה, השלכות. מעריב, ספרות, כ"ג בניסן תשמ"ו, 2 במאי 1986, עמ' 25.
- על "משורר בחצר המלך"
- בן-נחום, יונתן. גן של דבש. דבר, כ"ה בטבת תשנ"א, 11 בינואר 1991, עמ' 20.
- ברוקס, אלי. "משורר בחצר המלך".לאשה, גל' 2245 (23 באפריל 1990), עמ' 106.
- גור, בתיה. "משורר בחצר המלך". הארץ, תרבות וספרות, כ"ד בכסלו תש"ן, 22 בדצמבר 1989, עמ' 11.
- לוריא, שלום. "שער אל גן השירים". על המשמר, 22 ביוני 1990.
- חזן, אפרים. משורר עברי בספרד הנוצרית. מעריב, ספרות, י"ב באדר תש"ן, 9 במרץ 1990, עמ' 7.
- טובי, יוסף. משורר עברי, מסורת ערבית, תרבות נוצרית. ידיעות אחרונות, ספרות, כ"א בשבט תש"ן, עמ' 16
- כ"ץ, שרה. טרובדור עברי בחצר מלך קתולי. מאזנים, כרך ס"ה, גל' 2 (חשון תשנ"א, אוקטובר 1990), 48–50.
- ליפשיץ, רוני. "משורר בחצר המלך" מאת א. דורון. קול ירושלים, 10 בנובמבר 1989, עמ' 28.
- לשם, גיורא. ביקורת הספרות: "טדרוס הלוי אבולעפיה". מעריב, ספרות, י"ט בחשון תש"ן, 17 בנובמבר 1989
- רייזל, מרי. משורר עברי בחצר המלך הספרדי. מעריב, ספרות, ה' בחשון תש"ן, 3 בנובמבר 1989, עמ' 6.
- על "אבל הרוח יודעת"
- אסולין, יאיר. מסע בעקבות הרגש. מאזנים, כרך פ', גל' 3–4 (תמוז תשס"ו, יוני 2006), עמ' 52.
- בן-דוד, יערה. "בין היכלות שבורים ופיגומי תקווה". הארץ, מוסף ספרים, גל' 642 (ח' בסיון תשס"ה, 15 ביוני 2005), עמ' 64.
- על "שירי אהבתך"
- דליס. שירי אהבתך. מאזנים, כרך פ"ג, גל' 2 (סיון-תמוז תשס"ט, יוני 2009), עמ' 50–51.