Arnon Mozes

ארנון (נוני) מוֹזֶס (נולד ב-1 באפריל 1953) הוא הבעלים העיקרי, המוציא לאור והעורך האחראי של העיתון ידיעות אחרונות.

מוזס משמש גם כבעל השליטה ויו"ר מועצת המנהלים של חברת ידיעות אחרונות בע"מ, חברת האם של העיתון ובעלת אתר האינטרנט ynet.

מוזס נולד ברמת גן כבנם השני מתוך ארבעה של נח מוזס ושל פולה, הבעלים והעורך של "ידיעות אחרונות". למד ברמת גן בבית הספר היסודי "ניצנים" ברחוב נח מוזס (בעבר רחוב ניצנים), ובתיכון "אהל שם". ב-25 בספטמבר 1967, בגיל 14, נהג במכוניתו של אביו בשכונת מגוריו ברמת גן, בנוכחות אביו, איבד שליטה על הרכב ודרס למוות ילדה בת 10 שצעדה על המדרכה. אביו נידון לשנת מאסר, ושוחרר כעבור חמישה חודשים, לאחר שהנשיא קצב את עונשו.

מוזס שירת בצה"ל כמדריך נוער. לאחר שירותו הצבאי השלים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ולמד שנה אחת לתואר שני בכלכלה באוניברסיטת בוסטון אך לא השלים את התואר.

בשנות העשרים שלו החל להיות מעורב במערכת "ידיעות אחרונות" ושימש בה ככתב ספורט. מוזס נלקח תחת חסותו של אביו והחל להיות מעורב בעריכת ובהפקת העיתון בצמוד אליו. בשנת 1985 נדרס אביו למוות שעה שיצא מבניין המערכת. במלחמת הירושה שהתפתחה בעיתון הוא חבר לאחותו ג'ודי ניר מוזס ודחק את רגליהם של בני דודו, אחותו תמי מוזס-בורוביץ' והעורך דב יודקובסקי.

בתחילה היה מוזס כתב ספורט ועורך העיתון בפועל, והיה מעורב רבות בתכנים מערכתיים. הוא לא מינה מנכ"ל ל"ידיעות אחרונות", אלא פיזר את סמכויות הניהול בין מספר סמנכ"לים.

גם בחלק התוכני של העיתון ביצע מוזס שינויים דרמטיים. בשנת 1996 פיטר מתפקידו את העורך משה ורדי, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בפרשת האזנות הסתר, ומינה במקומו את אילון שליו. בשנת 1999 פיטר את שליו והחזיר את ורדי.

בתקופתו של מוזס נוספו לקבוצת ידיעות אחרונות מגזינים רבים, ובהם "פנאי פלוס", "בלייזר", "Go Style" ועוד. בשנת 2008 החל להופיע היומון הכלכלי "כלכליסט".

העיתונאי הוותיק מוטי גילת פרש מהעיתון בשנת 2007 לאחר סכסוך עם מוזס. לאחר הליך גישור שנכשל, הגיש תביעה נגד ידיעות אחרונות, בה האשים את מוזס בכך שסירב לפרסם כתבות שחשפו עוולות שלטוניות או שחיתויות - או שביקש לקצרן ולהשמיט מהן חלק מהתכנים. עורכים ועיתונאים נוספים העידו על מעורבותו של מוזס בתכני העיתון, לטובת האינטרסים של העיתון, בהם דורון גלעזר, מיקי רוזנטל וניר בכר. לטענת הכתבים, התקיימו בעיתון ובאתר רשימות "שחורות" ו"לבנות" מתחלפות של אנשי ציבור, בהתאם לאינטרסים העסקיים של הקבוצה, והמערכת דאגה להרבות באזכורים שליליים על מי שנמצא ברשימה השחורה, ולהרבות באזכורים חיוביים על מי שברשימה הלבנה. מוזס היה מעורב אישית בקביעת קו הסיקור של הקבוצה. עם האישים שמוזס דאג לסיקור חיובי עבורם נמנים אביגדור ליברמן, אהוד אולמרט וחיים רמון

בנובמבר 2004 פרש ורדי לגמלאות ובצעד מפתיע מינה מוזס לתפקיד העורך הראשי את רפי גינת, שהיה בעל ניסיון מועט בעיתונות הכתובה.

בעשור השני של המאה ה-21 נמצא "ידיעות אחרונות" בתחרות עזה מול החינמון "ישראל היום". בתקופה זו הוביל מוזס גם את העברת קבוצת "ידיעות אחרונות" מבניינים אחדים בתל אביב לבניין משותף בראשון לציון. בשנת 2013 נמכר בית "ידיעות אחרונות" בתל אביב לדוד עזריאלי ב-374 מיליון ש"ח.

תיק 2000

ערך מורחב – תיק 2000

בינואר 2017 נחקר מוזס תחת אזהרה על פגישותיו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במסגרת תיק חקירה המכונה "תיק 2000". על פי פרסומים, המשטרה תפסה הקלטות שנעשו ביוזמת נתניהו ובהן הציע מוזס כי "ידיעות אחרונות" יסקר את נתניהו באופן אוהד, יסקר את יריביו הפוליטיים באופן שלילי, ואף ימנה לעיתון כתבים לפי בחירת נתניהו, ובתמורה יפעל נתניהו כדי לקדם חוק שיאסור על הפצתו של ישראל היום, הפוגעת קשות ברווחי "ידיעות". בהמשך העלה נתניהו את האפשרות שיגביל את הפצת העיתון ללא חקיקה, באמצעות קשריו עם המוציא לאור של העיתון שלדון אדלסון. נתניהו נחקר באזהרה אף הוא בפרשה. העסקה, כפי שתוארה בשיחה בין השניים, לא יצאה לפועל, והחוק שביקש מוזס להעביר לא קודם. עם זאת, על פי החשדות, מוזס פעל למימוש חלקי של הצעתו, על ידי הצנעת ידיעה שלילית על שרה נתניהו והבלטת ידיעה שלילית על נפתלי בנט, יריבו של נתניהו, והמגעים בין השניים נמשכו.

ב-28 בפברואר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי החליט לשקול להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את מוזס באשמת שוחד, ואת נתניהו באשמת מרמה הפרת אמונים ב-21 בנובמבר 2019 החליט מנדלבליט להעמיד לדין את מוזס בתיק זה באשמת ניסיון למתן שוחד.

בעלות בחברות הטלוויזיה בכבלים

מוזס מחזיק בבעלותו כ־30% ממניות חברת ידיעות אחרונות בע"מ, ובתמיכת בני משפחתו הקרובה (ג'ודי שלום ניר מוזס ומרים נופך-מוזס), הוא מגיע לרוב אוטומטי של 60% בין בעלי הדעה בחברה, ועל כן הוא למעשה בעל השליטה בחברה. שותף עסקי בכיר של מוזס היה איש העסקים אליעזר פישמן. מכוח החזקה זו למוזס ישנה גם בעלות על חברת "ידיעות תקשורת", חברת האם של מקומוני ידיעות אחרונות.

למוזס הייתה בעלות משמעותית בחברות הטלוויזיה בכבלים בישראל ביחד עם אליעזר פישמן החל מראשית שנות ה־90, באמצעות חברת "ידיעות תקשורת". בשנת 2011 מכר מוזס כ־13% מאחזקותיו בחברת HOT תמורת כ־650 מיליון ש"ח לאיש העסקים פטריק דרהי, ונשאר בבעלות של כ־3% ממניות החברה.

ב-2004 התגרש מוזס מרעייתו ואם ארבעת ילדיו, מיכל. באוקטובר 2005 נישא לדלית בר. מתגורר בסביון. בשנת 2016 מכר את ביתו בסביון ללב לבייב בסכום של 10.5 מיליון ש"ח.

הפרופיל התקשורתי של מוזס נמוך. הוא אינו מתראיין לכלי התקשורת וממעט במגע ישיר עם עובדיו

• פרופיל על נוני מוזס, באתר חדשות מחלקה ראשונה
• האיש החזק בתקשורת, באתר הארץ, 1 ביולי 2008
• שוקי שדה, נתי טוקר, התחנה הבאה של נוני מוזס: מכשיר את הקרקע בדרך ללב הפריים טיים, באתר TheMarker‏, ‏20 באפריל 2012
• אמיר טייג, נתי טוקר, מהי האג'נדה של נוני מוזס ו"ידיעות"?, באתר TheMarker‏, 9 באפריל 2014
• נתי טוקר, האם האיש החזק במדינה עומד לאבד שליטה?, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2018