Aharon Ashman

אהרן אשמן (4 באפריל 1896 – 8 במאי 1981) היה משורר, מחזאי, לבריתן ומתרגם עברי.

אהרן אשמן נולד בכ"א בניסן תרנ"ו ליעקב ישראל וללאה בת שלמה אידליק בבאלין (Балин) שבפודוליה, בדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). הוא התחנך ב"חדר" ולאחר מכן ב"חדר מתוקן" ציוני. אביו נפטר בהיותו בן חמש, וכדי שלא להקשות כלכלית על אמו ושני הילדים הנוספים, עזב את הבית ועבד בעבודה גופנית ובהוראה בבית ספר עברי של רשת "תרבות". הוא סיים לימודיו התיכוניים ושמע הרצאות בלשון וספרות באוניברסיטת קמניץ פודולסקי. בשנת 1921 נישא לשפרה לבית ריפונצר, ובאותה שנה השניים עלו לארץ ישראל עם אמו.

לאחר עלייתו החל לעסוק בהוראה והצטרף ל"גדוד מגיני השפה העברית", שבגלל פעילותו בו פוטר ממשרתו כמורה בבית הספר של כי"ח. בו-זמנית החלה יצירתו הספרותית, בעיקר שירים ומחזות וכן תרגומי מחזות.

אחת מטרילוגיית המחזות שלו, "מיכל בת שאול" הוצגה בהצלחה ב"הבימה", בשנת 1941. שני המחזות הנוספים בטרילוגיה הם: "אהבת נעורים" ו"המודחת".

מחזה ידוע אחר של אשמן הוא "האדמה הזאת", שהוצג בתיאטרון "הבימה" בשנת 1942. גיבורי המחזה הם מייסדי חדרה והמחזה מתאר את סבלם בעת הקמת המושבה, ביו היתר בגלל מחלת הקדחת, ואת שמחתם הגדולה על מציאת מים. למחזה נכתב השיר "ושאבתם מים" לפי מילים מהמקורות ולחן מאת עמנואל עמירן.

אשמן ידוע בחיבור לברית לאופרות שהוצגו במסגרת האופרה הארצישראלית והאופרה הישראלית. בנוסף תרגם מספר אורטוריות, בהן "יהודה המכבי" של גאורג פרידריך הנדל. בין תרגומיו "שלטון הכזב" של י. בוייר.

בשנת תרצ"ו-1936 יצא לאור ספרו "חברי", ספר לימוד הקריאה והכתיבה לשנת הלימודים הראשונה. הספר שימש כספר הלימוד הבסיסי והנפוץ במערכת החינוך בארץ בשנות הארבעים. הוא הודפס במהדורות רבות כשהאחרונה בהן הייתה ב-1965.

שיריו מוכרים היטב לשוחרי הזמר העברי, בין היתר "שירת הנודד" המוכרת בפתיחה "הי ציוניוני הדרך" למנגינת מרדכי זעירא, (כותרת לתוכנית שירים עבריים בקול ישראל בזמנו), "עד אור הבוקר", "איל איל בן קרניים" ועוד. בין שיריו גם שירי ילדים מוכרים, ובהם "חבל, חבל שנפל" ("בפרדס נפל תפוח"), וכן שירי חגים, כגון "כד קטן" ו"עוגה עוגה".

באמצע שנות ה-50 כתב את הלברית לאופרה העברית "אלכסנדרה" של מנחם אבידום. בפברואר 1957 הועלתה ההצגה לראשונה בגרסה קונצרטנטית (ללא תלבושות וללא תפאורה) כיוון שהאופרה הישראלית לא הופיעה באותה עת. באוגוסט 1959 הועלתה הצגת הבכורה באופרה הישראלית.

זכה בפרס צמח בשנת 1956, בפרס הבימה ב-1962 ובפרס עיריית חיפה ב-1975.

היה מראשוני הפעילים באקו"ם, אחד מעמודי התווך שלה ושימש 25 שנים יושב-ראש ההנהלה ולאחר מכן חבר-כבוד עד יום מותו.

בשנת 1981 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

לאשמן ולאשתו נולדו שלוש בנות: שושנה, קרניה וטלילה. בתו, שושנה אשמן-שגב, נהרגה בתאונת דרכים בדרך לאילת, בסתיו 1965. אחיינו יעקב אשמן שימש כעורך השבועון "הארץ שלנו". רעייתו, שפרה אשמן, נפטרה במרץ 1956.

אהרן אשמן נפטר בד' באייר תשמ"א, בגיל 85, ונטמן בבית עלמין הדרום.

פרס אקו"ם ליצירה נקרא על שמו לזכרו.

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב רייך 5.

• האדמה הזאת, מחזה מחיי הארץ בשלש מערכות, פתיחה וסיום, ירושלים, 1943.
• הבשורה, תל אביב, 1946
• אהבת נעורים, מחזה בשלש מערכות, תל אביב, 1950.
• אשנבים, פרקי עיון, דברים, זכרונות, תל אביב, 1978.
• בכורי-סתו, שירים על סף פרידה, תל אביב, 1975.
• החומה, חזיון בשלש עלילות מתקופת עזרא ונחמיה, תל אביב, 1938.
• לארך השביל, סיפורים ורשימות, תל אביב, 1973.
• מיכל בת שאול, שלושה מחזות מתקופת מלכות שאול ודוד, תל אביב, 1955.

• "לה טרוויאטה"
• "שמשון ודלילה"
• "כרמן"
• "לה בוהם"
• "הטרובדור"
• "סיפורי הופמן"
• "ההוגנוטים"
• "האפריקאית" מאת ג'אקומו מאיירבר
• "פיק דאם"
• "פאוסט" ו"רומיאו ויוליה" מאת שארל גונו
• "השד" מאת אנטון רובינשטיין, תרגום הליברטו של פבל ויסקווטוב
• "רוסלקה" מאת אלכסנדר דרגומיז'סקי
• "אנדרה שנייה" מאת אומברטו ג'ורדאנו - הועלתה באופרה הישראלית בשנת 1963

• אהרן אשמן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• אהרן אשמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• דוד תדהר (עורך), "אהרן אשמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1726
• הצצה בארכיונו של אהרן אשמן באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
• בן-עמי פיינגולד, ‏תיאטרון ומאבק: חדרה ו'האדמה הזאת', קתדרה 74, דצמבר 1994, עמ' 156-140
• אהרן אשמן, באתר זמרשת
• אהרן אשמן, באתר שירונט
• אהרן אשמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אהרן אשמן, באתר בית לזמר העברי
• דוד אסף, "רוּחַ רוּחַ רוּחַ רוּחַ בַּפַּרְדֵּס נָפַל תַּפּוּחַ": שיר ילדים או שיר קודש?, באתר הספרייה הלאומית, ספטמבר 2017

מיצירתו:

• בוגד, דבר, 18 ביוני 1971, המשך
• אני הולך מכאן, דבר, 1 באוגוסט 1975