Yosef Kuperman

יוסף קופרמן (14 באפריל 1898 - 20 במאי 1971) מילא מגוון של תפקידים במשטרת המנדט ובשלטונות המנדט הבריטי ואף הגיע לתפקיד הממשלתי הגבוה ביותר (סגן מושל). לאחר קום המדינה שירת בתפקידים בכירים במשרד הפנים.

קורות חיים

ילדות ונעורים

יוסף קופרמן נולד בזכרון יעקב לאליעזר קופרמן ופרידה לבית פינצי (ביתם של יצחק פינצי ושרה עבו). אביו עלה ארצה מהעיר גאלאץ שברומניה במסגרת העלייה הראשונה והיה ממייסדי זכרון יעקב בעוד שאמו הייתה בת למשפחה ותיקה בארץ. להוריו היו ארבעה בנים ושתי בנות, יוסף היה הבן השלישי.

למד בבית הספר העממי בזכרון יעקב וב-1910 נשלח ללמוד במחלקה לציור ופיסול בבית הספר של כי"ח בירושלים שם הצטיין בלימודיו והובטחה לו מלגת לימוד בבית ספר גבוה לאמנות בפריס. התוכנית השתבשה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 וקופרמן נאלץ לשוב לעבודת האדמה בזכרון יעקב לאחר שאחיו הגדול, אברהם משה קופרמן, שהיה חבר בארגון הגדעונים התגייס לצבא העות'מאני.

בשירות משטרת המנדט

ב-1918 כבשו הבריטים את זכרון יעקב וקופרמן התנדב למשטרת המנדט. כעבור כחודשיים נשלח לקורס קצינים של 14 חודש באיסמעליה שיועד להכשרת נתינים מקומיים (נייטיבס), מרחבי מושבות האימפריה הבריטית, לשירות ציבורי (בקורס השתתף גם חברו של קופרמן גרו גרא).

ב-1920, עם סיום הקורס, מונה על ידי סר רונלד סטורס למפקד תחנת המשטרה של זכרון יעקב.

בראש המשטרה עומד כאן צעיר מבני המושבה, שנשלח מטעם הממשלה לב"ס צבאי במצרים ושב בתור מפקד צבא. לפקודתו עומדים עתה עשרים שוטרים יהודים. חציים רגלים, וחצים פרשים, ושני שוטרים ערבים. מלבד אלה יש עוד כאן שוטרים אנגלים ומצרים אחדים...הצעיר הוא יוסף קופרמן והשוטרים מבני המושבה הם ישראל ברקוביץ, משה קרופיק, אהרון הרשקוביץ, אדם קופמן, הם דור שני, בני ראשונים

— אריה סמסונוב, "זכרון יעקב", עמודים 416–417, 1953

במהלך שרותו היה קופרמן מעורב במספר אירועים דרמטיים ובהם המרדף אחרי השודד המרצח עבדול האדי איל גיח'ח שנחשד ברצח שבעה שוטרים, בהם שוטר יהודי. לאחר מרדף ממושך נהרג גיח'ח במערה באזור ואדי עארה.

בשירות ממשלת המנדט

ב-1920 הוחלף המשטר הצבאי בממשל אזרחי וקופרמן סופח לשירות האזרחי במחוז חיפה והתמנה לקצין מחוז שומרון, שמרכזו בתחנה בזכרון יעקב.

ב-1924 הועבר קופרמן לחיפה ומונה כקצין מחוז במשרדי המושל המחוזי.

ב-תחילת 1928 הועבר לתפקיד במשרד מנהל המיסים במחוז צפון אך הוחזר לאחר 7 חודשים (ב-15 באוקטובר) למשרתו בחיפה.

ב-1929 נשלח לצפת כמושל העיר מטעם הבריטים אולם כהונה זו נמשכה רק שישה שבועות. באוגוסט החלו מאורעות תרפ"ט וקופרמן נחשד בחוסר אובייקטיביות על ידי שני הצדדים: הערבים חשדו בו במעורבות יתר לטובת היהודים והיהודים האשימו אותו בזלת יד במניעת הפרעות. מחשש לנקמת דם (על הריגת השודד בואדי עארה) הועבר קופרמן למושבות הדרום במחוז יפו.

ב-1930 הועבר קופרמן ליפו ומונה לקצין מחוז למושבות העבריות (District Commissioner's Officers Southern District Jaffa) ועבר עם משפחתו לשדרות רוטשילד 89. בתפקידו זה פעל לקידום היישובים ולתכנון עירוני כולל במחוז מרכז (בין ראשון לציון והרצליה). עם מינוי של ארתור ווקופ ב-1931 לנציב העליון היה בין מארחיו בביקורו בנס ציונה. עבודתו זו זכתה להערכה רבה מצד ראשי המושבות.

ב-1946 קודם קופרמן למשרת "סגן מושל מחוז לוד". ב-22 בספטמבר 1946 צוין האירוע בישיבת מועצה של עיריית פתח תקווה וראש העיר יוסף ספיר שלח את ברכתו וציין שהוא ראוי להיות 'מושל מדינת היהודים'.

בשירות מדינת ישראל

עם הקמת מדינת ישראל מונה קופרמן כממונה על מחוז תל אביב במשרד הפנים כשבאחריותו ערים כמו תל אביב-יפו, בני ברק, הרצליה, כפר סבא, פתח תקווה וחולון.

ב-1963 פרש קופרמן לגמלאות והוחלף על ידי סגנו דן ברוידס.

משפחתו

ב-1921 נשא קופרמן לאישה את רבקה בת רוזה ורפאל קוהן ששירת כמינהלן הראשי של יק"א והברון רוטשילד בזכרון יעקב. האירוסין נערכו בחודש סיוון ומסיבת החתונה נערכה בחיפה בחודש ספטמבר. לאירוע הוזמנו נכבדים ערבים רבים.

ב-1957 נכווה בכל גופו כשניסה להרחיק רכב בוער מקרבת אנשים.

קופרמן נפטר בתל אביב ב-1971 והובא לקבורה בבית העלמין של זכרון יעקב. רעייתו רבקה נפטרה בשנת 1990 ונטמנה לצידו. בתם היחידה צפרירה קופרמן (1925–2013) חייתה בתל אביב.

מורשת

ב-2016 הציג מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב תערוכה בשם "נאמנות כפולה" שמציגה את פועלו של קופרמן ואת הסיפור על בן המושבה שעשה חיל בשרות המנדט, לצד קשר הדוק עם גורמים ביישוב היהודי.

עיטורים

• ב-1942 הוענקה לקופרמן, לרגל יום ההולדת של המלך ג'ורג' השישי, חברות כבוד ב"ברית המצוינת ביותר של הקיסרות הבריטית (המחלקה האזרחית)".
• ב-17 בינואר 1944 הוענק לקופרמן עיטור מסדר האימפריה הבריטית על הצטיינות בשירות האימפריה הבריטית. הטקס נערך בארמון הנציב בירושלים והאות הוענק על ידי הנציב העליון הרולד מקמייקל.

אות כבוד לבן מושבתנו קצין מושבות הדרום זכה לאות כבוד והצטיינות מהוד מלכותו מלך בריטניה

— אריה סמסונוב, ארכיון לתולדות זכרון יעקב, פרוטוקול 207 של ועד המושבה

.

קונפליקט הנאמנות הכפולה

בשלושים השנים בהם שירת קופרמן בממשל הבריטי (1918–1948) הוא הצליח, מצד אחד, לקיים נאמנות מוחלטת למנדט (שם נחשב ל-"Civil Servent" נאמן) ומצד שני שיתף פעולה עם גורמים מרכזיים ביישוב היהודי (בכירי היישוב, אנשי ההגנה והמחתרות).

לקריאה נוספת

• אריה סמסונוב, זכרון יעקב פרשת דברי ימיה תרמ"ב-תש"ב, 1943,עמ' 416
• אפרת אביטל, יורם פוגל, נאמנות כפולה, על חבל דק בין מתיישבים לממשל, סיפורם של רפאל קוהן, בא כוח הברון רוטשילד ויוסף קופרמן, סגן מושל בממשלת המנדט. קטלוג לתערוכה במוזיאון העלייה הראשונה 2016
• בן שחר, יוסף קופרמן פורש לפנסיה, חרות, 10.6.63
• שמעון סאמט, "יוסף קופרמן פרש מן השרות", הארץ, 4.6.1963
• ד"ר יוסף צ'רני, "יוסף קופרמן, מושל במדינת היהודים", 2010 [לא פורסם]
• אהרון כפיר, ארגון וניהול - עיצוב ושינוי, צ'ריקובר, תל אביב, 1977
• נתן שור, תולדות צפת, עם עובד דביר, תל אביב, 1983
• רשומות, ילקוט הפרסומים, 152, כ"ט אדר ב' תשי"א, 6.4.1951, עמ' 847

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "יוסף קופרמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 85
• דוד תדהר (עורך), "אליעזר קופרמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2621
• יהודה הגדרתי, הממונה על מחוז תל אביב מספר, הַבֹּקֶר, 28 במאי 1963
• אורי קיסרי, יוסף קופרמן, או: המשימה המכובדת לשרת, מעריב, 4 ביוני 1971

הערות שוליים