Said Jacobi

אמרה יעקבי (1905 – 20 בפברואר 1937) היה כדורגלן יהודי הונגרי, מראשוני שחקני נבחרת ארץ ישראל.

יעקבי נולד בבירת הונגריה בודפשט באימפריה האוסטרו-הונגרית, והחל את הקריירה שלו ככדורגלן בקבוצת כדורגל היהודית "הגיבור" מהעיר ברטיסלאבה. בשנת 1927 עלה יעקבי לארץ ישראל, ובתחילת דרכו שיחק לסירוגין כחלוץ בהפועל "אלנבי" תל אביב, הפועל חיפה ומכבי חיפה. הכדורגל בישראל לא היה מפותח בשנים הראשונות שלאחר הגעתו, והטורניר הסדיר היחיד שנערך היה גביע ארץ ישראל. בתקופה זו לא הגיע יעקבי להישגים יוצאי דופן בגביע, והשתתף בעיקר במשחקי ידידות. עם זאת, הוא היה בסגל הפועל חיפה בעונת 1931/1932, העונה הראשונה של הליגה הארצית (כיום ליגת העל). קבוצתו סיימה את העונה במקום השלישי, אך חלק ממשחקיה לא התקיימו כלל והיא שיחקה ב-12 משחקים מתוך 16.

בתחילת שנות ה-30 הצטרף יעקבי למכבי תל אביב, והוצב על ידי המאמן שמעון "לומק" רוטנר בעמדת המקשר השמאלי. בשנת 1931 השתתף במסע המשחקים של נבחרת ארץ ישראל למצרים, במסגרתו ערכה הנבחרת את משחקיה הראשונים (אך הלא רשמיים) בתולדותיה. יעקבי היה אחד מששת השחקנים היהודים שנשלחו למסע, ואחד מארבעת נציגיה של מכבי תל אביב בסגל. במהלך המסע נחלה הנבחרת שלושה הפסדים. בשנה שלאחר מכן נכלל יעקבי בסגל נבחרת מכבי של ארץ ישראל לקראת משחקי המכביה, בהם סיימה במקום השני בטורניר הכדורגל. ב-10 ביוני 1933 הבקיע יעקובי את שערו הידוע ביותר, במשחק הגמר של גביע ארץ ישראל בין מכבי תל אביב להפועל תל אביב. הייתה זו הפעם הראשונה שבה שוחק הדרבי התל אביבי במעמד הגמר. יעקבי פתח בהרכב מכבי, ולאורך רוב המשחק ניסה פעמים אחדות להכניע בלא הצלחה את שוער הפועל תל אביב וילי ברגר. בדקה ה-89 הצליח יעקבי להתגבר על הגנת הפועל תל אביב, והבקיע את השער היחיד במשחק. בספר "מכבי תל אביב 100 שנים ראשונות" מובא ציטוט מאותה תקופה, בו מתואר מהלך ההבקעה:

כשנותרו שניות ספורות לסיום המשחק, הקהל המתוח קם על רגליו בחוסר נחת. לפתע פתאום הגיח המקשר השמאלי של מכבי אמרה יעקובי, דק הגזרה והג'נטלמן, שתוך כידרור ארוך בעט ממרחק של עשרים ושמונה מטרים לרשתו של שוער הפועל, וילי ברגר. זה היה כדור פתאומי ומהיר. ברגר טרם הספיק להוציא את הכדור מהרשת כשנשמעה שריקת הסיום.

— מכבי תל אביב מאה שנים ראשונות, עמוד 59

לאחר תחילת מלחמת האזרחים בספרד החליט יעקבי להצטרף לבריגדות הבינלאומיות, וב-1936 עזב את ארץ ישראל. בשנה שלאחר מכן ספג פציעות אנושות מפגזי מרגמה, ונפטר בבית חולים ליד מדריד. מקום קברו המדויק איננו ידוע בעקבות הפקודה שנתן פרנסיסקו פרנקו, שנגד כוחותיו נלחם יעקבי, למחות כל זכר למתנגדיו.