Nissan Yatir

ניסן יתיר (קוליה כגן) (12 בפברואר 1904 - 10 בפברואר 1982) היה שחקן תיאטרון ישראלי. נודע בקולו המחוספס ובהתמחותו בגילום דמויות של אנשים קטנים ותפקידי משנה קצרים אך מלאי-הבעה ועומק שהקנו לו את הכינוי "מלך התפקידים הקטנים". את רוב הקריירה שלו עשה בתיאטרון הקאמרי, בו כיהן גם כחבר מועצת השחקנים של התיאטרון.

תולדות חייו

יתיר נולד בריגה, לטביה, וכבר מגיל 10 היה רקדן. בין היתר רקד באופרה של ריגה, שיחק ורקד בתאטרוני לנינגרד ובלהקות נודדות ברחבי אירופה ולמד משחק בבית הספר לדרמה בלנינגרד. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והקים עם נתן כוגן ומרק לברי את תיאטרון "רמפ"א" (ראשי תיבות של ריקוד, מוזיקה, פנטומימה, אופרטה). "רמפ"א" הציגו בכל רחבי ארץ-ישראל, בין השאר העלו את "החטיפה מן ההרמון" של מוצרט ובין הרקדניות הייתה גם חנה מרון, שהייתה אז ילדה. כן היה יתיר חלק מסגל תיאטרון המטאטא (1938).

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הצטרף למתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה שיחק בתיאטרון "גחלילית" (1946). משנת 1948 ובמשך 20 שנה היה חלק מסגל שחקני הקאמרי, במסגרת זו שיחק בהצגות השגעון הגדול, הוא הלך בשדות, משרתם של שני אדונים, ז'אן ד'ארק, האדרת, אנריקו, הערב אימפרוביזציה, הדרקון, גן הדובדבנים, רומיאו ויוליה, מריוס, כובע הקש האיטלקי, קזבלן, הצל, אגדות לוד, נערת הפקר, מהומה רבה על לא דבר, גנרל קישוט, כזאת הייתה אמא, נאסר א-דין, רוזנים ואביונים, אהבתה של יובל אור, מסיבת יום הולדת, שלמה המלך ושלמי הסנדלר, אסתר המלכה, מרי סטיוארט, פילומנה, ביקור הגברת הזקנה ועוד.

לאחר מכן שיחק בתיאטרון העממי של אברהם דשא ובתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער.

בקולנוע השתתף בסרטים - "אלדורדו" (1963), "סאלח שבתי" (1964), "שלושה ימים וילד" (1967), "ארבינקא" (1967), "איריס" (1968) ו"אבות ובנים" (1972) ששודר בערוץ הראשון. ניסן יתיר נפטר ערירי בגיל 78. נטמן בבית העלמין הדרום.

קישורים חיצוניים

• ניסן יתיר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• ניסן יתיר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ניסן יתיר, במערכת החיפוש אנשי במה

הערות שוליים