Israel Slomnicki

ישראל (איז'ק) סְלוֹמניצקי (Slomnicki;‏ 17 בדצמבר 1903, לודז' – 19 באוקטובר 1991, ישראל) היה ביוכימאי ישראלי, שעסק בפיתוח אמצעים וגידולים חקלאיים.

ביוגרפיה

סלומניצקי נולד בלודז', ובילדותו היגרה משפחתו לבירה סנקט פטרבורג, שם למד בגימנסיה. ב-1922 עלה לארץ ישראל. ב-1924 הצטרף לקיבוץ בית אלפא, ועסק בטיפול בגינת הירק. לאחר שעזב את הקיבוץ, שימש כמדריך ראשי לירקות באזור הצפון מטעם תחנת הניסיונות החקלאית ברחובות (1936–1942).

ב-1942 החל סלומניצקי ללמוד באוניברסיטה העברית, וב-1947 קיבל תואר מוסמך בביוכימיה ובבקטריולוגיה. עוד קודם השלמת התואר מונה כמרצה בפקולטה לחקלאות, עקב ניסיונו הרב. הוא הרצה עד 1958, אז השלים את עבודת הדוקטור שלו בנושא: "שתי עונות גידול של תפוחי-אדמה בישראל".

במשך עשר שנים נוספות, כיהן סלונימצקי המנהל המחלקה לירקות במכון לגידולי שדה וגן במכון וולקני שבבית דגן, עד פרישתו לגמלאות ב-1968. בהמשך עבד בייעוץ פרטי עד 1971, ובהתנדבות בתחומים שונים גם בשנים מאוחרות יותר. ב-1985 זכה סלונימצקי בתואר "עמית כבוד" של מִנהל המחקר החקלאי. נפטר ב-1991, בגיל 88.

היה נשוי לחנה (הַנקה) לזרסון (1903–1980). סלומוניצקי נפטר באוקטובר 1991 ונקבר בבית הקברות של קיבוץ בית אלפא.

מחקרו

מחקרו של סלונימצקי התמקד בפיזיולוגיה של תפוחי אדמה, בטיפוח זנים שיתאימו לאקלים הישראלי, ובייצור מקומי של זרעים. מומחיותו הבינלאומית הביאה לשיתוף פעולה עם מדינות שונות, ב-1954 ייבא מיפן את הטכניקה של שימוש בחיפוי שקוף, וקידם בארץ גידולי ירקות חורף תחת יריעות פלסטיק.

בעקבות פעולותיו, התפתחה מאוד שיטת הגידולים החסויים, ובהמשך גם חקלאות המנהרות העבירות והחממות, שנחשבים לחלק מן ההישגים החשובים של החקלאות הישראלית המודרנית.

בשנים 1965 ו-1966 סייר באיראן ובטורקיה כדי לאתר זני ירקות ייחודיים שישמשו לטיפוח זנים חדשים, אחת מתרומותיו המשמעותיות הייתה טיפוח זני תות שדה העמידים ומניבים בחורף, על מנת לייצא לאירופה.

כמו כן עסק בבעיות גידול של בצל, של שעועית ושל פול הגינה.

כתב ערכים שונים בנושאי בוטניקה וביוכימיה באנציקלופדיה העברית (בצל, חקלאות, תפוח אדמה).

קישורים חיצוניים

• ישראל סלומניצקי באתר מרכז וולקני
• אהרן פלורנקו, מ"אב" אינדיאני ו"אם" אירופית – "נולד" תפוח-אדמה ישראלי..., מעריב, 4 באפריל 1968
• יצחק יעקבי, איך משנים טבע גידולו של תפוח-אדמה, דבר, 2 בדצמבר 1969

הערות שוליים