Israel Ben Amitai

ישראל בן אמיתי (22 בנובמבר 1922 - 18 במרץ 2011) היה קצין תותחנים ראשי בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, כיהן כמנכ"ל הראשון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 1995 זכה באות יקיר באר שבע.

ביוגרפיה

בן אמיתי (במקור הנדין) נולד ב-22 בנובמבר 1922 בפתח תקווה, הצטרף לאצ"ל ב-1942 בעקבות אחיו מרדכי ציפורי, השתתף בפעולות רבות באזור המרכז ומילא בו תפקידי פיקוד. ב-1944 הוגלה על ידי שלטונות המנדט לסודאן, קניה ואריתריאה, הוא שהה בגלות 4 שנים, במהלכן היה ממתכנני מבצעי הבריחה ממחנות המעצר, והשתתף בבריחה הגדולה ב-1946 דרך מנהרה, עד שנתפס.

ב-1948 התגייס לצה"ל, עבר קורס קציני מרגמות ושירת במלחמת העצמאות כמפקד מחלקה בגזרת ירושלים ובמבצע חורב, ב-1949 מונה למפקד גדוד מרגמות כבדות בחטיבת שריון. ב-1952 עבר לחיל התותחנים ומונה למפקד גדוד 334, גדוד מרגמות כבדות בחטיבת גולני. ב-1956 מונה למפקד תותחנים פיקודי בפיקוד הצפון ופיקד על סדרת קרבות נגד הסורים כולל פעולת התגמול בתאופיק. ב-1960 מונה לסגן קצין תותחנים ראשי.

ב-1961 מונה לקצין תותחנים ראשי ושירת בתפקיד זה עד לאחר מלחמת ששת הימים. הוא פעל לבניית מערך תותחנים מתנייע ולקליטת תותח מתנייע 155 מ"מ שהורכב בישראל מהוביצר צרפתי 155 מ"מ מודל 50 על תובת טנק M4 שרמן. השתחרר משירות הקבע ב-1968. במלחמת יום הכיפורים שירת במילואים כמפקד התותחנים של מרחב שלמה.

לאחר שחרורו מונה למנהל הראשון של המכון להשכלה בנגב (לימים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) ונכנס לתפקידו במרץ 1969.

חיים אישיים והשכלה

היה בעל תואר ראשון בכלכלה ובמדע המדינה מטעם בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה.

נישא ליהודית מוזר, חברת האצ"ל ולזוג נולדו ארבעה ילדים. בינואר 1981 בנם הבכור, אודי, שהיה סגן מפקד טייסת F16, נהרג בתאונת אימונים במהלך טיסת אימון לקראת הפצצת הכור הגרעיני בעיראק.

קישורים חיצוניים

• ישראל בן אמיתי באתר בית התותחן.

הערות שוליים