Biography
Lists
Also Viewed
Quick Facts
Intro | Israeli military officer | ||||||
Places | Israel | ||||||
is | Military officer | ||||||
Work field | Military | ||||||
Gender |
| ||||||
Birth | 1964 | ||||||
Age | 61 years | ||||||
Education |
|
Biography
ארז צוקרמן (נולד ב-1964) הוא מפקדה הראשון של יחידת אגוז, ממפקדי שייטת 13 ("הקומנדו הימי") וחטיבת גולני. בתפקידו האחרון בצה"ל, בדרגת תת-אלוף, שימש כמפקד עוצבת נתיב האש, אוגדת מילואים משוריינת בפיקוד הצפון. הוא פיקד על האוגדה שהשתתפה בימיה האחרונים של מלחמת לבנון השנייה (אוגוסט 2006), והתפטר מספר חודשים לאחר סיומה בשל החלטתו "לקחת אחריות אישית על הכישלון בתפקידו כמפקד האוגדה".
ביוגרפיה
צוקרמן נולד בקיבוץ דן, הבכור מבין ארבעה אחים לאם שעלתה מצ'ילה ואב יליד ישראל. למד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. מספר חודשים לפני גיוסו נהרג אביו בתאונת דרכים.
צוקרמן התגייס לצה"ל בשנת 1982, והחל מסלול לוחם בשייטת 13 של חיל הים. את הטירונות עשה, ככל לוחמי השייטת באותם ימים, בחטיבת הצנחנים, אבל את קורס המ"כים עם לוחמי חטיבת גולני וסיים אותו בהצטיינות. משם המשיך במסלול בשייטת במגמת פשיטה וצלילה. רק 12 מתוך 80 הלוחמים שהתחילו את המסלול, סיימו אותו. בהמשך עבר קורס קציני חי"ר. במהלך השנים ביצע את כל התפקידים הפיקודיים בשייטת, ממפקד צוות לוחמים ועד מפקד היחידה. המבצע הראשון עליו פיקד כמפקד צוות היה מבצע חצב עדין, מארב לרכבי מחבלים בצידון. לאחר שכיהן כמפקד יחידת הפשיטה של השייטת יצא לחופשה של למעלה משנה מהצבא וכשחזר יצא לקורס חובלים, והתקדם במסלול זה עד לפיקוד על ספינת הטילים אח"י כידון (סער 4). ב-1993 חזר לשייטת ומונה למפקד פלגת לוחמים (מפל"ג), בדרגת סגן-אלוף. באותה שנה במהלך יומו הראשון של מבצע דין וחשבון הוביל צוקרמן כוח מן השייטת אשר פשט על בסיס מחבלים בטריפולי והרג שישה מחבלים. במהלך שירותו באותן שנים לקח צוקרמן חלק, לצד הפעולות הייעודיות של היחידה בלחימה ימית, בפעולות מיוחדות רבות ברצועת הביטחון, ובהן פעולות רבות במתווה לחימת החי"ר אותן ביצעו הסיירות של חטיבות החי"ר ויחידות מובחרות אחרות.
מפקד יחידת "אגוז"
לקראת הקמתה של יחידה חדשה במסגרת חטיבת גולני, שיועדה להתמקצע בלוחמת גרילה נגד ארגון חזבאללה ברצועת הביטחון ובדרום לבנון. היה צוקרמן אחד ממגבשי דמותה העתידית. לאור הצלחותיה הרבות של השייטת במשימותיה במהלך הלחימה בלבנון, וחלקו של צוקרמן בכך, מונה על ידי הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק בשנת 1995 למפקדה הראשון של היחידה החדשה שבהקמתה השתתף, היא "יחידת אגוז". מינויו של איש חיל-הים למפקד יחידה יבשתית לא היה אירוע שכיח, והדבר עומד כעדות לכבוד ולהערכה שרחשו בכירי פיקוד הצפון וצה"ל לאישיותו ופועלו של צוקרמן, שאף הוביל את לוחמי היחידה ברבות מן הפעולות הראשונות שביצעה, ובהן מבצע חובק עולם. על תקופת שירותו ביחידת אגוז עוטר צוקרמן בצל"ש אלוף פיקוד הצפון, עמירם לוין. כן פיקד צוקרמן על היחידה בעת מבצע ענבי זעם, ואף הוביל ארבע פעולות של היחידה בעומק לבנון במהלכו.
מפקד שייטת 13 וחטיבת גולני
בתחילת 1997 סיים צוקרמן את תפקידו ב"אגוז", וחזר לחיל הים, שם התמנה לסגן מפקד שייטת 13. בשנת 1999 הוגשה עתירה לבג"ץ כנגד מינוי צוקרמן למפקד השייטת בשל העובדה כי הורה להרוג מחבל כפות בפעולה בעומק שטח לבנון. שופטי בג"ץ פסקו לטובת צוקרמן. באותה שנה מונה למפקד שייטת 13, בדרגת אלוף-משנה. בתקופת פיקודו על השייטת שיקם אותה לאחר "אסון השייטת" (ספטמבר 1997), שבו נהרגו 12 לוחמים ובהם חברו מימי תחילת שירותו, סא"ל יוסי קורקין, מפקד פלגת הלוחמים. צוקרמן דחף לשיתופה של השייטת בפעולות בשטחים בשנה הראשונה של הלחימה במסגרת האינתיפאדה השנייה, שינה את מסלול הכשרת הלוחם בשייטת תוך השמת דגש על המסגרת הצוותית ולא על צמד הלוחמים ויזם מבצעים התקפיים בכל גזרות הלחימה היבשתיות של צה"ל.
בשנת 2001 סיים את תפקידו כמפקד השייטת, ויצא לתקופת לימודים במכללת המלחמה של הצי האמריקאי שבניופורט, רוד איילנד. בנוסף ללימודים אלה יש לו תואר ראשון מאוניברסיטת חיפה. ב-2003 חזר לישראל וקיבל את הפיקוד על חטיבת גולני. בכך היה לאיש חיל הים הראשון שפיקד על חטיבת חי"ר בצה"ל. תחת פיקודו השתתפה החטיבה במבצע קשת בענן ובמבצע ימי תשובה ברצועת עזה. כן לקחה החטיבה בהובלתו חלק בתוכנית ההתנתקות בקיץ 2005.
מפקד עוצבת "נתיב האש"
ב-2005, עם סיום תפקידו כמפקד החטיבה, הועלה צוקרמן לדרגת תת-אלוף ומונה למפקד עוצבת נתיב האש, אוגדת שריון במילואים הכפופה לפיקוד צפון. צוקרמן, ששירת ופיקד על יחידות חיל הים, חיל רגלים ויחידות מיוחדות בלבד, מונה לתפקיד ללא כל רקע, הכשרה או הסבה לפיקוד על יחידה משוריינת (כדוגמת קורס "הסבה לשריון" או קורס מפקדי אוגדות).
עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה ביולי 2006 ובמהלכה, לא התכוון המטכ"ל לשתף את העוצבה שבפיקוד צוקרמן בלחימה. בימי הלחימה הראשונים השתתף צוקרמן בדיונים ובתכנונים של כמה ממהלכי הקרבות, והשתתף בהגיית מספר מבצעים מיוחדים, בהם "מבצע חד וחלק", שבמסגרתו פשטו לוחמי סיירת מטכ"ל ושלדג על העיירה בעלבכ, בליל 2 באוגוסט. צוקרמן היה מיועד בתחילה לפקד על המבצע המורכב, אולם הוחלט לבסוף להטיל את הפיקוד על ניצן אלון, למקרה שאוגדתו של צוקרמן תגויס.
צוקרמן זיהה שהגזרה המזרחית של זירת הפיקוד נותרה ללא פעילות צבאית, והפציר בפיקוד לשלב את אוגדתו במאמץ התקפי בגזרה זו. האוגדה גויסה לבסוף לקראת מבצע "שינוי כיוון 11", שנועד להיות המהלך המכריע של המלחמה (10–12 באוגוסט). האוגדה הועסקה בגזרה המזרחית, במרחב העיירות אל-חיאם ומרג' עיון, במשימה בלתי תלויה במשימותיהן של שלוש האוגדות האחרות שהפעיל הפיקוד במלחמה.
אוגדת המילואים, בפיקודו של צוקרמן, הוטלה לקרבות כאשר כשירות יחידותיה נמוכה עקב מחסור באימונים, כשתרגיל האוגדה האחרון שביצעה נערך בשנת 2001, כאשר היא מיועדת להילחם בגזרת רמת הגולן, וכאשר מפקדה לא הוסמך לפקד על יחידה מסוגה. על לחימתה של האוגדה במלחמה נשמעה ביקורת רבה, ואף נכתב תחקיר צה"לי על ידי תא"ל במיל' מאיר גחטן, בעיקר בנוגע להפעלת כוחות באופן שאינו תואם את תורת הלחימה ולשינוי תכוף של התוכניות, לעיתים אף לאחר אישורן על ידי הפיקוד. בין השאר, הודח מפקד אחד מגדודי השריון לאחר שסירב לשוב ולהיכנס ללבנון, והוחלף בקודמו בתפקיד.
מנגד הייתה האוגדה הראשונה לפעול במרחב מרג' עיון ואל-ח'יאם, פגעה בכמה עשרות מחבלים והשמידה אמל"ח ותשתיות חזבאללה בגזרתה. בפעולתה הפחיתה האוגדה את היקף הירי על קריית שמונה. שלושה מלוחמי האוגדה נהרגו בקרבות. בסוף המלחמה האוגדה הייתה רצוצה על אף שלא נתקלה באויב משמעותי, והישגיה לא השפיעו על לחימת חזבאללה או על היקף ירי הרקטות על כלל יישובי הצפון במהלך ימי-לחימתה. במאי 2007, כמעט שנה לאחר סוף המלחמה, התפטר צוקרמן מתפקידו כמפקד האוגדה ופרש משירות צבאי. הוא עשה כן לאחר שעבר הסבה לשריון והוביל את תהליך הפקת הלקחים והאימון באוגדה. הוא טען כי התכוון להתפטר עם סיום הקרבות לאחר שחש כי נכשל במילוי תפקידו, אולם החליט להמשיך בתפקיד עד שיסתיים תהליך הפקת הלקחים ושיקום האוגדה.
לקריאה נוספת
- משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, תל אביב: מערכות - משרד הביטחון, 2005, מסת"ב 9650512969
- עמיר רפפורט, אש על כוחותינו: כך הכשלנו את עצמנו במלחמת לבנון השנייה, תל אביב: ספריית מעריב, 2007
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
- עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2007, מסת"ב 9654824086
קישורים חיצוניים
- חן קוטס-בר, חיבוק של מח"ט, באתר nrg, 19 באוגוסט 2005.
- עמוס הראל, ביקורת על אוגדה אחת, סלחנות לאחרת, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2006.
- עמוס הראל, ארבעת מפקדי האוגדות שלחמו במלחמה לא יודחו, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2006.
- אמיר בוחבוט, ימי התשובה של צה"ל, באתר nrg, 12 באוקטובר 2005.
- אמיר בוחבוט, הצד האפל של הצלחת צה"ל, באתר nrg, 17 באוקטובר 2005.
- עמוס הראל, תא"ל ארז צוקרמן פורש מצה"ל: "לוקח אחריות אישית על כישלוני כמפקד במלחמה", באתר הארץ, 1 ביוני 2007.
- אמיר בוחבוט, הצד האפל של הצלחת צה"ל, nrg מעריב, 17/10/2005.
- יוסי יהושוע, מפקד אוגדה במלחמה: נכשלתי, אני מתפטר, באתר ynet, 1 ביוני 2007.
- עמוס הראל, ניסיון הלחימה עם הפלשתינאים ומספר הדתיים הגבוה - הוציאו את חטיבת גולני ממעגלי הפינוי, באתר הארץ, 17 ביוני 2005.
- המח"ט: הלוואי ולא היינו משתתפים בגירוש, באתר ערוץ 7, 20 במאי 2005.
- אבי כהן, מורג, "גולני, נשמות טהורות, איך אתם יכולים?", באתר ynet, 15 באוגוסט 2005.
- עמוס הראל, חבריו של יואב גלנט במושב: "זה סכסוך קטנוני שנופח", באתר הארץ, 21 בינואר 2011.
- חילופי מפקד חטיבת 'גולני', אתר צה"ל, 02.12.2003.
- מפקד חדש לחטיבת גולני, אתר צה"ל, 04.09.2005.
הערות שוליים
ארז צוקרמן • משה תמיר • חגי פלג • חגי מרדכי • תמיר ידעי • אבי פלד • אופק בוכריס • מרדכי כהנא • יניב עשור • דוד זיני • שלומי בינדר • פיני יוסף • יונתן רום • רועי לוי • א' • אפרים תהילה • מ' • אפרים תהילה • מ' | |
| |
ארז צוקרמן • משה תמיר • חגי פלג • חגי מרדכי • תמיר ידעי • אבי פלד • אופק בוכריס • מרדכי כהנא • יניב עשור • דוד זיני • שלומי בינדר • פיני יוסף • יונתן רום • רועי לוי • א' • אפרים תהילה • מ' • אפרים תהילה • מ' |
משה מן • מישאל שחם • נחום גולן • דן לנר • אברהם יפה • מאיר עמית • אסף שמחוני • יששכר שדמי • חיים בן-דוד • בנימין גיבלי • אהרון דורון • אלעד פלד • אהרן יריב • מרדכי גור • אורי בר-רצון • שלמה אלטון • יונה אפרת • יקותיאל אדם • יהודה גולן • אמיר דרורי • אורי שמחוני • חיים בנימיני • אורי שגיא • אמיר ראובני • דוד כץ • אילן בירן • ארוין לביא • עמנואל הרט • צבי פולג • גבי אופיר • גבי אשכנזי • ברוך שפיגל • משה צין • יאיר נוה • משה קפלינסקי • ארז גרשטיין • גדי איזנקוט • שמואל זכאי • משה תמיר • ארז צוקרמן • תמיר ידעי • אבי פלד • אופק בוכריס • יניב עשור • רסאן עליאן • שלומי בינדר • שי קלפר • ברק חירם • יאיר פלאי | |
| |
משה מן • מישאל שחם • נחום גולן • דן לנר • אברהם יפה • מאיר עמית • אסף שמחוני • יששכר שדמי • חיים בן-דוד • בנימין גיבלי • אהרון דורון • אלעד פלד • אהרן יריב • מרדכי גור • אורי בר-רצון • שלמה אלטון • יונה אפרת • יקותיאל אדם • יהודה גולן • אמיר דרורי • אורי שמחוני • חיים בנימיני • אורי שגיא • אמיר ראובני • דוד כץ • אילן בירן • ארוין לביא • עמנואל הרט • צבי פולג • גבי אופיר • גבי אשכנזי • ברוך שפיגל • משה צין • יאיר נוה • משה קפלינסקי • ארז גרשטיין • גדי איזנקוט • שמואל זכאי • משה תמיר • ארז צוקרמן • תמיר ידעי • אבי פלד • אופק בוכריס • יניב עשור • רסאן עליאן • שלומי בינדר • שי קלפר • ברק חירם • יאיר פלאי |
יוחאי בן-נון • איזי רהב • יעקב עציון • איזי רהב • יוחאי בן-נון • דוד פרומר • דב שפיר • אהרון בן-יוסף • דב שפיר • זאב אלמוג • שאול זיו • צבי גבעתי • גדי שפי • חנינא עמישב • עמי אילון • עוזי לבנת • ידידיה יערי • אורי גיל • שי ברוש • רן גלינקא • יואב גלנט • אלי גליקמן • ארז צוקרמן • רם רוטברג • נבו ארז • דרור פרידמן • שי אלבז • רפי מילוא • גור שרייבמן • טל פוליטיס • דניאל הגרי • אמיר פרחי • א' | |
| |
יוחאי בן-נון • איזי רהב • יעקב עציון • איזי רהב • יוחאי בן-נון • דוד פרומר • דב שפיר • אהרון בן-יוסף • דב שפיר • זאב אלמוג • שאול זיו • צבי גבעתי • גדי שפי • חנינא עמישב • עמי אילון • עוזי לבנת • ידידיה יערי • אורי גיל • שי ברוש • רן גלינקא • יואב גלנט • אלי גליקמן • ארז צוקרמן • רם רוטברג • נבו ארז • דרור פרידמן • שי אלבז • רפי מילוא • גור שרייבמן • טל פוליטיס • דניאל הגרי • אמיר פרחי • א' |