Edna Ullmann-Margalit

עדנה אוּלמן-מרגלית (21 באוגוסט 1946 – 16 באוקטובר 2010) הייתה פרופסור לפילוסופיה ומדעי החברה בבית הספר לחינוך ובמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים, מתרגמת ופעילת זכויות אדם ישראלית וחברה במועצת האוניברסיטה הפתוחה.

אולמן-מרגלית נולדה לליזה ולפרופ' דוד תאודור אולמן, רופא נפרולוג שעבד בבית החולים הדסה. גדלה בשכונת רחביה בירושלים וסיימה לימודיה בגימנסיה העברית בשכונה זו. השתחררה מצה"ל בשנת 1966 בדרגת סגן. לאחר לימודי מתמטיקה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית השלימה תואר שלישי באוניברסיטת אוקספורד בשנת 1973. לאחר סיום לימודיה שימשה כעמיתת מחקר באוניברסיטת אוקספורד, במכון ללימודים מתקדמים בברלין ובמכון למחקר מתקדם בפרינסטון. ב-1976 הצטרפה כחברת סגל לאוניברסיטה העברית.

בשנת 1996 נתמנתה לראשות החוג לחינוך באוניברסיטה העברית. בשנים 2005–2008 כיהנה כראש המרכז לחקר הרציונליות. החל משנת 2008 כיהנה כמנהלת בית הספר לחינוך.

אולמן-מרגלית הייתה פעילה בארגונים שונים: בשנים 1985–1993 הייתה חברה בהנהלת הקרן החדשה לישראל, ובתוך פרק זמן זה בשנים 1988–1992 שימשה סגנית נשיא הקרן. שימשה בשלוש תקופות כהונה שונות יו"ר האגודה לזכויות האזרח בישראל (1993–1994, 1999–2001, 2002–2003), והייתה חברת הנהלת "בצלם".

אולמן-מרגלית הייתה נשואה לחתן פרס ישראל הפילוסוף אבישי מרגלית, הייתה אם לארבעה והתגוררה בירושלים. אחיה הצעיר, שמעון אולמן, הוא פרופסור למדעי המחשב במכון ויצמן וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חתן פרס ישראל למתמטיקה ולמדעי המחשב לשנת 2015.

אולמן-מרגלית נפטרה ב-16 באוקטובר 2010 ממחלת הסרטן, בגיל 64.

בשנת 2006 פרסמה פרופ' אולמן-מרגלית את הספר "Out of the Cave" בהוצאת מאגנס והוצאת Harvard University Press. בספרה היא בוחנת את התאוריות השונות לגבי כותבי מגילות מדבר יהודה מנקודת המבט של הפילוסופיה של המדע. התאוריה המרכזית טוענת כי כותבי המגילות הם בני כת האיסיים וכי חרבת קומראן הסמוכה למערות בהן נתגלו המגילות שימשה את אנשי הכת. פרופ' אולמן-מרגלית בוחנת את הנימוקים לתאוריה הזו ומוצאת שזו נולדה "בדרך נס": הראשון שהציע אותה היה פרופסור אלעזר סוקניק, והמגילה שהביאה אותו למסקנה הייתה סרך היחד, שהייתה מהראשונות שהתגלו. האיסיים אינם מוזכרים בשמם במגילות עצמן, אין כל ממצאים בקומראן המוכיחים קשר כלשהו לאיסיים או למערות הסמוכות להן. באותם כלים היא גם בוחנת את התאוריות החולקות על התאוריה המרכזית ומוצאת גם בהן ליקויים.

לדברי אולמן מרגלית "התפקיד שלי אינו להגיד מה נכון ומה לא נכון. הפילוסוף של המדע איננו שופט. תפקידו לחשוף את הלוגיקה של המחקר. הוא איננו חלק מן המדע. הוא רק מתבונן על התהליך המדעי מן הקומה השנייה".

המשורר ישראל אלירז הקדיש לזכרה של אולמן-מרגלית פרק בספרו "האם צפויה התבהרות" (מוסד ביאליק, 2011; שם הפרק: "זה הזמן ללכת אל עבר הפתוח").

כמתרגמת:

• לודוויג ויטגנשטיין, על הוודאות, הוצאת כתר 1986
• לודוויג ויטגנשטיין, חקירות פילוסופיות, הוצאת מאגנס (סדרת ספרי-מופת פילוסופיים) 1994

• אורי דרומי, אצילה ירושלמית: פרופ' עדנה אולמן מרגלית חוקרת, מתרגמת, פעילת זכויות אדם, 1946-2010, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2010
• עדנה אולמן-מרגלית, דף שער בספרייה הלאומית

מכתביה:

• עדנה אולמן-מרגלית, סדק בחומת האפליה: האם יהיה ביטול אזורי העדיפות בחינוך פסק דין מכונן?, באתר הארץ, 22 במרץ 2006
• עדנה אולמן-מרגלית, מעטה הצביעות נקרע, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2009
• עדנה אולמן-מרגלית, עושים להם בית ספר, באתר הארץ, 13 באפריל 2010
• הרצאה של עדנה אולמן-מרגלית, הרציונליות של מעגלים פרשניים - המקרה של קומראן, במרכז לחקר הרציונליות.
• רודיארד קיפלינג (תירגמה והעירה: עדנה אולמן-מרגלית), אם, באתר הארץ, 13 בינואר 2004
• רוברט פרוסט (תירגמה והעירה: עדנה אולמן-מרגלית), הדרך שלא נבחרה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2002
• רוברט פרוסט (תירגמה והעירה: עדנה אולמן-מרגלית), תיקון חומה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2003